מה עושים במצב הזה בדחיפות? *זה מעט ארוך, תודה למי שקורא ותומך

אני בן 17, וכבר שנה בלי מסגרת.
ועד היום הייתי במסגרות לא מתאימות והרבה בדידות.
אני בסביבת בית הרסנית מבחינה רגשית.

בגלל adhd שלא היה מטופל עד לפני שנה וקצת נוצר המון פערים לימודיים כי כל השנים לא למדתי בכלל בבתי ספר שהייתי.

יש פער עצום בין מצב שזה גיל 17, אמור להיות ביב ומדבר על יא, כבר אמצע שנה, פערים לימודיים שניתן להשלין וכו'

לבין הצורך שזה: מקום שעוסקים בחקר, במדעים, במוזיקה, טכנולוגיה, פרוייקטים, וששם לא תרגיש בודד וששם יתמכו בך וידחפו אותך בתחומים האלה ולא תרגיש בודד ומסגרת לא מתאימה ושאין את מה שצריך.

הקבס, המורה, אנשים ועמותות מעורבים ולא מוצאים מה לעשות בעניין.

לגבי צבא, אני לא מוכן לזה בכלל כרגע.
עוד הרבה לפני צבא צריך מסגרת שתיתן מענה לצורך וכתיקון שמאוד נצרך לחווית המסגרות שהייתי.

גם יש מספר דברים שנוצרו כמו פוסט טראומה מהבית, דיכאון, בדידות, קושי תפקודי, תופסים לא נכון את הצורך שלך חוץ מהמורה שהכי תפס מה צריך, וכו'

מסגרת טיפולית לא תיתן מענה לזה.
כי ירגיש בודד שם, ושאין מענה לצורך והתחומי עניין.
וטיפולים ששלחו אותי לא נתנו שום דבר כי כל עוד אתה בסביבה כזאת זה לא יתן כלום, וגם זה לא מה שהייתי צריך אלא הצורך בחברה וסביבה בתחומי עניין ודחיפה ותמיכה.

אין לי מטרה בבגרות, בתואר, וכו'
המטרה שלי זה להמשיך לחקור מתמטיקה, לבנות פרוייקטים טכנולוגיים, ליצור מוזיקה ולהתחיל להוציא פרוייקטים לבחוץ.

מה שצריך בסהכ: זה מסגרת שיהיה את התחומי עניין האלה, שיהיה חברה שבלי קשר ללימודים אלא מתוך בחירה יעסקו בזה, שידחפו, יתמכו, וכו

ושלא ירגיש שנמצא במקום ועסוק במקום של מה שלא רוצה וצריך ושלא דוחף ומכוון למה שצריך.
לדוגמא שעסוק רק בלימודים/בגרויות או פנימיה עם פעילויות שיחייבו להיות עסוק רק בזה.

ואגב לגבי פנימיה אני צריך הרבה מרחב להיות לבד כדי לחקור וכו' וגם קשה לי מאוד עם זמן נוקשה והגבלת זמן.
כן צריך יותר זמן חופשי, ומקום שיהיה הרבה לבד אבל לא רק לבד אלא גם מקור תמיכה וחברה בתחומים האלה שלא יהיה בודד ויהיה כאלה שיעסקו בזה וידחפו ויתמכו וכו'