3 תשובות
תדברי איתו. לפחות תנסי תבדקי איך הוא מגיב על פי זה תחליטי. אם זה לא זה. זה לא זה ובכל זאת תמיד חשוב לבדוק
שואל השאלה:
הוא אומר שהוא רצה לשנות אווירה ואומר שמה הבעיה כולה קבענו לצאת
אני הכי משוחררת שיש ולא אאםת שלי שלא נפגש חודש אם אנחנו בקשר מספיק חזק
אבל שקובעים משהו ברזל
ופצאום הוא מבטל כדי ללכת למסיבה הזאת
פשוט הולך ומשאיר אותי לאכול תסביכים
הוא אומר שהוא רצה לשנות אווירה ואומר שמה הבעיה כולה קבענו לצאת
אני הכי משוחררת שיש ולא אאםת שלי שלא נפגש חודש אם אנחנו בקשר מספיק חזק
אבל שקובעים משהו ברזל
ופצאום הוא מבטל כדי ללכת למסיבה הזאת
פשוט הולך ומשאיר אותי לאכול תסביכים
אנונימית
זה קשוח
אני חושב שאתם נמצאים בלופ שחוזר על עצמו - רבים -> שמים פלסטר בדמות "סולחה" ולא יורדים לשורש הבעיה -> הפלסטר בסוף נופל אבל הבעיה נשארה ויש שוב ריב שוב ויכוח שוב פיצוץ
כל עוד לא עוצרים להבין למה הויכוח התחיל איפה כל צד טעה ואיך לא חוזרים על זה התחושה המרירה של אחרי לעולם לא תעזוב
בזוגיות את צריכה להרגיש ביטחון אהבה שקט יציבות ושותפות את לא צריכה להרגיש אכזבות תסכול וספקות שוב ושוב אל תסכימי לקבל אגרוף בבטן בשביל קוביית שוקולד רגעים טובים זה הבסיס זה לא האקסטרה הם לא מביאים נקודות זכות למערכת יחסים כואבת ומטולטלת בשאר הימים רגע טוב לא מתקן יום של תסכול יום של חיבור לא מתקן יומיים של ריחוק
את צריכה כל בוקר לקום ולבחור בבן הזוג של *עכשיו* לא בנוסטלגיה של לפני שנה לא בהבטחה של מה שיקרה מחר או עוד שנתיים אלא מי שהוא היום ואם יש בקרים שאת לא מצליחה לבחור בו אסור לך להתעלם מהתחושה הזאת
לגבי הספקות בזוגיות בריאה את צריכה להרגיש שיש לך מרחב בטוח ומחבק לדבר עליהם אם את מרגישה שאת לא יכולה להעלות אותו בפניו בלי להישפט או לגרור ריב נוסף זה סימן לא טוב
זה לא אומר שאת חייבת להיות אלופה בשיחה ולדעת לתת שם לכל רגש וכל תחושה אבל את צריכה להרגיש שאת יכולה לספר לו גם אם זה מבולגן גם אם זה לא נעים
הפחד לעזוב הוא טבעי להתרגל למישהו שנה שלמה ואז לקום ולפרק את זה זה לא קל אבל תשאלי את עצמך האם את מפחדת לאבד *אותו* או את התחושה שהתרגלת אליה או מהפחד להיות לבד או מהפחד שאולי הוא ישתנה
לגבי מה שהוא עשה עם המסיבה זה חוסר התחשבות אדיר זילזול בזמן שלך ובך ואולי דרך שלו לברוח משיחות קשות זה לא תקין אלו התנהגויות שמראות שהוא לא שם אותך בעדיפות שהוא מפחד או שהוא פשוט מזלזל
אני חושב שאתם נמצאים בלופ שחוזר על עצמו - רבים -> שמים פלסטר בדמות "סולחה" ולא יורדים לשורש הבעיה -> הפלסטר בסוף נופל אבל הבעיה נשארה ויש שוב ריב שוב ויכוח שוב פיצוץ
כל עוד לא עוצרים להבין למה הויכוח התחיל איפה כל צד טעה ואיך לא חוזרים על זה התחושה המרירה של אחרי לעולם לא תעזוב
בזוגיות את צריכה להרגיש ביטחון אהבה שקט יציבות ושותפות את לא צריכה להרגיש אכזבות תסכול וספקות שוב ושוב אל תסכימי לקבל אגרוף בבטן בשביל קוביית שוקולד רגעים טובים זה הבסיס זה לא האקסטרה הם לא מביאים נקודות זכות למערכת יחסים כואבת ומטולטלת בשאר הימים רגע טוב לא מתקן יום של תסכול יום של חיבור לא מתקן יומיים של ריחוק
את צריכה כל בוקר לקום ולבחור בבן הזוג של *עכשיו* לא בנוסטלגיה של לפני שנה לא בהבטחה של מה שיקרה מחר או עוד שנתיים אלא מי שהוא היום ואם יש בקרים שאת לא מצליחה לבחור בו אסור לך להתעלם מהתחושה הזאת
לגבי הספקות בזוגיות בריאה את צריכה להרגיש שיש לך מרחב בטוח ומחבק לדבר עליהם אם את מרגישה שאת לא יכולה להעלות אותו בפניו בלי להישפט או לגרור ריב נוסף זה סימן לא טוב
זה לא אומר שאת חייבת להיות אלופה בשיחה ולדעת לתת שם לכל רגש וכל תחושה אבל את צריכה להרגיש שאת יכולה לספר לו גם אם זה מבולגן גם אם זה לא נעים
הפחד לעזוב הוא טבעי להתרגל למישהו שנה שלמה ואז לקום ולפרק את זה זה לא קל אבל תשאלי את עצמך האם את מפחדת לאבד *אותו* או את התחושה שהתרגלת אליה או מהפחד להיות לבד או מהפחד שאולי הוא ישתנה
לגבי מה שהוא עשה עם המסיבה זה חוסר התחשבות אדיר זילזול בזמן שלך ובך ואולי דרך שלו לברוח משיחות קשות זה לא תקין אלו התנהגויות שמראות שהוא לא שם אותך בעדיפות שהוא מפחד או שהוא פשוט מזלזל