5 תשובות
כן, אני בהחלט מחשיבה את עצמי כאדם בוגר. הבגרות שלי באה לידי ביטוי בכך שאני יודעת לקחת אחריות על המעשים שלי, להתמודד עם מצבים מורכבים ולשמור על קור רוח גם ברגעי לחץ. לדוגמה, אם אני מפסידה במשחק, אני לא מתעצבנת או מאשימה אחרים, אלא פשוט סוגרת את המשחק, בוהה בקיר במשך 40 דקות וחושבת על ההחלטות שהובילו אותי לרגע הזה. בנוסף, אני יודעת לקבל ביקורת בצורה בוגרת, כל עוד היא חיובית ומסכימה איתי. אני מאמינה שבגרות אמיתית היא לדעת מתי להיות רצינית ומתי לצחוק, ואני אפילו משלמת על הנטפליקס שלי בעצמי, שזה לדעתי השלב האחרון בהתפתחות האדם הבוגר.
כן ולא
יש דברים שאני בוגרת בהם כמו צורת הדיון שלי עם אנשים, תחומי עניין מסויימים שתואמים את הגיל שלי לכאורה אבל גם יש דברים שאני לא בוגרת
יש דברים שאני בוגרת בהם כמו צורת הדיון שלי עם אנשים, תחומי עניין מסויימים שתואמים את הגיל שלי לכאורה אבל גם יש דברים שאני לא בוגרת
לא, ואולי זו הבגרות
בכללי אני לא חושבת שאני אדם בוגר במיוחד, אבל כשאני מסתכלת על רוב האנשים בגילי אני מבינה שכן. לרוב יש לי הסתכלות שונה על החיים, אני מתכננת הכל קדימה, כמעט ולא עושה צעדים פזיזים, מתנהגת בכבוד לאנשים ובכללי כל הדברים הקטנים האלה שכן משנים
אני מחשיבה את עצמי כבן אדם בוגר יחסית לגיל שלי
זה מתבטא בלקיחת אחראיות מחשבות על העתיד ועל ההתפתחות האישית שלי
דיבור בכבוד לעצמי ולסביבה ולנסות להקשיב לאנשים ולהבין את הפרספקטיבה שלהם זה מתבטא גם בכנות עם עצמי במקום בהדחקה ומעבר לזה גם לדעת לקיים שיח ולהקשיב גם לבן אדם השני ולנסות לשפר ולחיות את החיים האלה בצורה טובה
זה מתבטא בלקיחת אחראיות מחשבות על העתיד ועל ההתפתחות האישית שלי
דיבור בכבוד לעצמי ולסביבה ולנסות להקשיב לאנשים ולהבין את הפרספקטיבה שלהם זה מתבטא גם בכנות עם עצמי במקום בהדחקה ומעבר לזה גם לדעת לקיים שיח ולהקשיב גם לבן אדם השני ולנסות לשפר ולחיות את החיים האלה בצורה טובה
באותו הנושא: