כנסו בבקשה

אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל לכתוב את זה, אבל אני מרגיש שאם אני לא אפרוק איפשהו אני פשוט אתפוצץ.
אני ואשתי נשואים שנתיים. אני אוהב את האישה הזאת ברמות שקשה לי להסביר. באמת חשבתי שזכיתי בה.
לפני כמה ימים חזרתי ממילואים, ותפסתי אותה עם אח שלי. אחי התאום.
ומי שלא מבין מה זה אומר בשבילי, אח שלי הוא לא סתם אח. הוא החבר הכי טוב שלי בעולם. גדלנו ביחד, עברנו הכל ביחד, אין משהו שהוא לא יודע עליי ואין בן אדם שאני סומך עליו יותר ממנו. הייתי שם את החיים שלי בידיים שלו בלי לחשוב פעמיים.
אני כותב את זה ועדיין לא מצליח לעכל שזה באמת קרה. דווקא הוא? מכל האנשים בעולם?
הכי דפוק זה שאני אפילו לא יודע על מי אני יותר כועס. אני מסתכל על אשתי ולא מזהה אותה, ואז חושב על אח שלי ונזכר בכל החיים שלנו ביחד. אני רוצה לשנוא אותו, אבל איך שונאים בן אדם שהוא חצי ממך?
מאז שזה קרה אני בקושי ישן. שניהם מנסים לדבר איתי ואני פשוט לא מסוגל לשמוע אותם. לפני שבוע היו לי שני אנשים שהייתי בטוח שלעולם לא יפגעו בי, ועכשיו אני מרגיש שאין לי אף אחד.
אני לא יודע אפילו למה אני כותב פה. אולי כי אני מתבייש לספר לאנשים שמכירים אותנו.
איך ממשיכים מכאן בכלל? איך בן אדם אמור להתמודד עם זה שהוא איבד באותו יום גם את אשתו וגם את אח שלו, כששניהם עדיין בחיים?