התחלתי ללמוד בגיל 22 ופרשתי מהתואר, התחלתי באוניברסיטה נחשבת.

התחלת ללמוד ואז פרשת או שפרשת ואז התחלת ללמוד שוב

ואי אני מבינה אותך ממש
אומנם אני סיימתי את התואר שלי אבל אני מרגישה בתוך המקצוע אבודה ודיי מזדהה איתך
תקשיבי אבל מה שמנחם אותי? זה שתזכרי שאת בת 22 כל החיים עוד לפנייך
תקחי לך את הזמן הדרוש להבין מה באמת מעניין אותך מה באמת מרגש אותך במה ההית באמת רוצה לעסוק
ואת תראי שהדברים פתאום יתחילו להסתדר

האמת זה באמת קשה לצאת מהתחושה הזאת אבל לפחות גילית את זה תוך כדאי הלימודים תחשבי שהיית מסיימת ואז מבינה שזה לא מקצוע בשבילך

שואל השאלה:
אני לא בטוחה שהמקצוע לא בשבילי. פשוט קיבלתי לחץ מטורף ועזבתי.

מה הלחיץ אותך?

איזה אוניברסיטה למדת? אולי תנסי מכללה
איזה מקצוע גם?