9 תשובות
מה הטיעון שלה לגבי השנת שירות חוץ מזה שזה יקר
שואל השאלה:
השנת שירות לא עולה כסף, הטיעון שלה זה שזה להיות שנה שלמה בעיר זרה עם תחבורה ציבורית שאני לא מכירה ובקומונה שלא כיף לגור בה
השנת שירות לא עולה כסף, הטיעון שלה זה שזה להיות שנה שלמה בעיר זרה עם תחבורה ציבורית שאני לא מכירה ובקומונה שלא כיף לגור בה
אנונימית
ואיך צוברים נסיון ולומדים להיות עצמאים אם לא בדיוק כך?
תנסי אל תתני לפחד לעצור אותך
אמא אולי שכחה שאת בת 18 ובכל מקרה תהיי עכשיו בחיים בכל מיני מסגרות ותעסוקות שהן לא בדיוק בתוך הבית. תמיד תסעי למקומות שאולי קצת רחוקים ותעשי דברים בעצמך, שהיא כנראה לא ממש הצליחה להתרגל עדיין למחשבה הזו.
יש פה משהו בסיסי אחר שצריך לדבר איתה עליו. ברגע שזה יפתר אז הרבה דברים יפתרו ביחד עם זה. גם השנת שירות. היא מפחדת שתיפגעי, שתסבלי וכו' וכו'.. זה פחד טבעי של כל הורה (גם אני הורה). והתפקיד שלך כרגע זה לדבר איתה על זה שאת יכולה לעמוד באתגרים האלה. שגם אם יקרה משהו קשה או מסוכן, את יודעת לשמור על עצמך וכו' וכו'.
יש פה משהו בסיסי אחר שצריך לדבר איתה עליו. ברגע שזה יפתר אז הרבה דברים יפתרו ביחד עם זה. גם השנת שירות. היא מפחדת שתיפגעי, שתסבלי וכו' וכו'.. זה פחד טבעי של כל הורה (גם אני הורה). והתפקיד שלך כרגע זה לדבר איתה על זה שאת יכולה לעמוד באתגרים האלה. שגם אם יקרה משהו קשה או מסוכן, את יודעת לשמור על עצמך וכו' וכו'.
שואל השאלה:
היא לא רגילה לזה שאני הולכת למקומות לבד בכלל,
והיא אומרת שאני צריכה להתחשב בה כי אם אלך לשנת שירות יהיה לה ממש קשה נפשית לדאוג לי
היא לא רגילה לזה שאני הולכת למקומות לבד בכלל,
והיא אומרת שאני צריכה להתחשב בה כי אם אלך לשנת שירות יהיה לה ממש קשה נפשית לדאוג לי
אנונימית
את צריכה להיזהר ממה שקורה כרגע. כי עכשיו את בנקודת תפר כזו.. מעבר מילדה למבוגרת. (זה נשמע משפט גדול אבל לא צריך להיבהל חחח זה שטויות).
עד עכשיו זה היה הגיוני שהיא תגן עלייך, גם אם זה קצת יותר מידי וכו'. ואולי היה לזה אפקט חיובי. אבל עכשיו זה שהיא אומרת לך "אל תעשי דברים כי קשה לי להתמודד עם זה נפשית" זה משפט מאוד מאוד מסוכן עבורך.
שימי לב שהיא לא תוקעת אותך במקום ועוצרת אותך מלהתקדם בחיים ולפרוח. כי בחיים חייבים להתמודד. עם קשיים, עם כאב, עם אכזבות, עם כשלונות, עם דברים שפוגעים בנו.. פשוט חייבים. אך ורק ככה גדלים. אין דרך אחרת.
וברור שהיא ממש אוהבת אותך והחיים שלך חשובים לה, אבל בנוסף לזה גם יש לה את הבעיה של לשחרר, והבעיה של החרדות לגבייך. (שהן לא מוצדקות כמובן.. בגלל זה קוראים לזה "חרדות").
מה שאני רוצה להגיד זה שתנסי לעזור לה כמה שאפשר. עם שיחות.. והכנות וכו' וכו'. אבל בסוף? שהמצב שלה והדרך שהיא מתמודדת עם זה כרגע לא יהרסו לך. שזה לא יבוא על חשבונך. הורים זה לא תמיד דבר פשוט :) פשוט תנסי לעזור לה כמה שאת יכולה. בלי להפיל את עצמך...
עד עכשיו זה היה הגיוני שהיא תגן עלייך, גם אם זה קצת יותר מידי וכו'. ואולי היה לזה אפקט חיובי. אבל עכשיו זה שהיא אומרת לך "אל תעשי דברים כי קשה לי להתמודד עם זה נפשית" זה משפט מאוד מאוד מסוכן עבורך.
שימי לב שהיא לא תוקעת אותך במקום ועוצרת אותך מלהתקדם בחיים ולפרוח. כי בחיים חייבים להתמודד. עם קשיים, עם כאב, עם אכזבות, עם כשלונות, עם דברים שפוגעים בנו.. פשוט חייבים. אך ורק ככה גדלים. אין דרך אחרת.
וברור שהיא ממש אוהבת אותך והחיים שלך חשובים לה, אבל בנוסף לזה גם יש לה את הבעיה של לשחרר, והבעיה של החרדות לגבייך. (שהן לא מוצדקות כמובן.. בגלל זה קוראים לזה "חרדות").
מה שאני רוצה להגיד זה שתנסי לעזור לה כמה שאפשר. עם שיחות.. והכנות וכו' וכו'. אבל בסוף? שהמצב שלה והדרך שהיא מתמודדת עם זה כרגע לא יהרסו לך. שזה לא יבוא על חשבונך. הורים זה לא תמיד דבר פשוט :) פשוט תנסי לעזור לה כמה שאת יכולה. בלי להפיל את עצמך...
שואל השאלה:
פשוט אני אפילו לא בטוחה אם אני רוצה שנת שירות, אני רק רוצה להתמיין ולשקול את זה, אבל אני לא יכולה אפילו להתמיין כי היא פוחדת שאסע לעיר אחרת לבד (אין לי אפשרות לנסוע עם חברים)
וכל פעם שאני מתווכחת איתה בנושא הזה אז זה טיעונים מאוד מעצבנים
לדעתה זה גם יפגע בה אם אלך לשנת שירות וזה צריך להיות משהו שגם היא מחליטה, וגם לדעתה בלי קשר אני צריכה להתגייס ישר/ ללכת לעתודה
בגלל זה אין לי כוח להתווכח איתה אפילו ואני נוטה לוותר על השנת שירות לגמרי
פשוט אני אפילו לא בטוחה אם אני רוצה שנת שירות, אני רק רוצה להתמיין ולשקול את זה, אבל אני לא יכולה אפילו להתמיין כי היא פוחדת שאסע לעיר אחרת לבד (אין לי אפשרות לנסוע עם חברים)
וכל פעם שאני מתווכחת איתה בנושא הזה אז זה טיעונים מאוד מעצבנים
לדעתה זה גם יפגע בה אם אלך לשנת שירות וזה צריך להיות משהו שגם היא מחליטה, וגם לדעתה בלי קשר אני צריכה להתגייס ישר/ ללכת לעתודה
בגלל זה אין לי כוח להתווכח איתה אפילו ואני נוטה לוותר על השנת שירות לגמרי
אנונימית
לא יודע.. אצלי זה קצת מזכיר מצבים אחרים. מכירה את זה שמישהי רוצה לעזוב את הבן זוג שלה והוא לא מצליח להתמודד עם זה? והוא אומר לה "אל תעזבי אותי!! בבקשה!! אם את עוזבת אותי אני מחר בבוקר מתאבד! וזה יהיה באחריותך"...
אז זה אומנם לא בדיוק ככה אבל משהו בטון שלה ובדרך שתיארת את זה קצת מזכיר לי את זה. וברור שזה נוראי.. נכון?
תלכי להתמיין. תציעי לה לבוא איתך אם מתחשק לה. ואם לא, תגידי לה שתספרי לה אחר כך את כל החוויות ואיך זה היה. כאילו.. תתני לה את התחושה שאת עדיין נשענת עליה וצריכה אותה. זה לא שאת עכשיו נעלמת מהבית ו"ביי ביי" הכל נגמר והיא נשארת לבד ואת כאילו "מוזנחת" בחוץ חשופה לסכנות. פשוט ככה זה נתפס בראש שלה... תביני כמה קשה זה בשבילה. אבל קשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים (המשפט השנוא עלי חחח אבל זה מתאים).
יאללה תרימי ראש. יש לך התמודדות כפולה. גם עם לקבל החלטות בחיים שלך בנוגע לשנת שירות ועוד דברים, וגם להתמודד עם אמא ולתת לה תחושה טובה כמה שאפשר. תצליחי.
אז זה אומנם לא בדיוק ככה אבל משהו בטון שלה ובדרך שתיארת את זה קצת מזכיר לי את זה. וברור שזה נוראי.. נכון?
תלכי להתמיין. תציעי לה לבוא איתך אם מתחשק לה. ואם לא, תגידי לה שתספרי לה אחר כך את כל החוויות ואיך זה היה. כאילו.. תתני לה את התחושה שאת עדיין נשענת עליה וצריכה אותה. זה לא שאת עכשיו נעלמת מהבית ו"ביי ביי" הכל נגמר והיא נשארת לבד ואת כאילו "מוזנחת" בחוץ חשופה לסכנות. פשוט ככה זה נתפס בראש שלה... תביני כמה קשה זה בשבילה. אבל קשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים (המשפט השנוא עלי חחח אבל זה מתאים).
יאללה תרימי ראש. יש לך התמודדות כפולה. גם עם לקבל החלטות בחיים שלך בנוגע לשנת שירות ועוד דברים, וגם להתמודד עם אמא ולתת לה תחושה טובה כמה שאפשר. תצליחי.
באותו הנושא: