3 תשובות
לא לפחד לבכות ולהתפרק, בסופו של דבר זה גם יצא ממך
ותזכרי גם שאת לא לבד שם, אם את צריכה תמיכה לא חסר מי שיתן לך אותה.
ותזכרי גם שאת לא לבד שם, אם את צריכה תמיכה לא חסר מי שיתן לך אותה.
הייתי במסע לפולין די מזמן. ואני זוכר שבהתחלה שמתי קצת מחסומים לא נתתי לעצמי להתחבר עד הסוף (כי זה לא תמיד פשוט) ודווקא כששחררתי ונתתי לעצמי להישבר ולהתחבר רגשית לכל מה שראיתי ונגעתי סביבי זה הפך פתאום לדבר הכי עוצמתי שיש. ואני שמח שעשיתי את זה.
דרך אגב היה רגע כזה שהקבוצה התקדמה באוושוויץ ולרגע איבדתי אותם והייתי בטוח שהם נכנסו שם לאחד הצריפים אז נכנסתי וכזה הלכתי פנימה עמוק ואחרי כמה רגעים קלטתי שהם לא שם ושאני עומד באמצע צריף אותנטי כזה שלא נגעו בו ולא שיפצו אותו הכל חשוך.. הדופק עלה לי ל-200 ופשוט רצתי החוצה באטרף כאילו רודפים אחריי.. אני לא אשכח את הרגע הזה לעולם (סליחה על השיתוף) :)
דרך אגב היה רגע כזה שהקבוצה התקדמה באוושוויץ ולרגע איבדתי אותם והייתי בטוח שהם נכנסו שם לאחד הצריפים אז נכנסתי וכזה הלכתי פנימה עמוק ואחרי כמה רגעים קלטתי שהם לא שם ושאני עומד באמצע צריף אותנטי כזה שלא נגעו בו ולא שיפצו אותו הכל חשוך.. הדופק עלה לי ל-200 ופשוט רצתי החוצה באטרף כאילו רודפים אחריי.. אני לא אשכח את הרגע הזה לעולם (סליחה על השיתוף) :)
להכין את עצמך נפשית