3 תשובות
שהיו צריכים לבצע אותה בצורה ריאלית יותר.
שואל השאלה:
את יכולה לפרט?
ולמה את חושבת שהיה צריך לבצע אותה?
את יכולה לפרט?
ולמה את חושבת שהיה צריך לבצע אותה?
אנונימית
נתחיל מהקל, למה אני חושבת שהיו צריכים לבצע אותה.
זה לא היה שטח ריבוני של מדינת ישראל, היה שם שלטון צבאי(במילים אחרות, כיבוש) שלטון צבאי הוא פלסטר, לא פתרון קבע. לא משהו שאנחנו רוצים לשאוף שישאר לנצח. שלטון צבאי יכול הכרחי במקרים מסוימים, אבל לעולם הוא לא פתרון קבע לעולמי עולמים, וצריך לשאוף לפתרון אמיתי.
מעבר לזה, אני לא רואה סיבה שישראל תמשיך להחזיק יישובים בתוך שטח שלא נמצא בריבונות שלה, ושבו חיים מיליוני פלסטינים. לא הגיוני בעיניי להשקיע כל כך הרבה משאבים וכוחות צבאיים בהגנה על כמה יישובים מבודדים שנמצאים בתוך אוכלוסייה עוינת. זה מבזבז משאבים לצבא.
ראינו את זה בעזה ועכשיו אנחנו רואים את זב אפילו טוב יותר בגדה המערבית.
אז בעייני הרעיון של הפרדה מאויבנו, עדיפה בהרבה!!! מהרעיון הפנאטי של לחיות בתוכם.
עכשיו מה היה נכון לעשות אחרת בהתנתקות?
לא היה שום הסכם מסודר ומבטיח. לא הייתה תוכנית מאורגנת ליום של אחרי.
לא הייתה שום בנייה של אינטרס משותף מול הרצועה כדי למנוע ביסוס כזה של ארגוני טרור.
בעצם, פשוט יצאנו משם ושם זה נגמר.
ובעיניי זה היה צריך להיות הפוך. קודם לשקם את כל מה שהולך שם, להפוך את האוכלוסיה שם לשפויה יותר, מבחינה שיקום מוסדות, חינוך, כלכלה, תעסוקה, חיזוק של גורמים מתונים.
ורק אז לצאת משם צבאית. את ההתנחלויות היה אפשר להוציא "ביום הראשון" מבחינתי, ברור שגם זה תהליך ולא ביום אחד כי להן אין שום תועלת(עם התנחלויות מעבר לגבולות המדינה תמיד הייתה לי בעיה, היה נכון שזה לא יהיה בכלל). אבל מבחינה צבאית, היה נכון קודם להתחיל תהליך שיקומי מסוים ורק אז ליסוג.
זה לא היה שטח ריבוני של מדינת ישראל, היה שם שלטון צבאי(במילים אחרות, כיבוש) שלטון צבאי הוא פלסטר, לא פתרון קבע. לא משהו שאנחנו רוצים לשאוף שישאר לנצח. שלטון צבאי יכול הכרחי במקרים מסוימים, אבל לעולם הוא לא פתרון קבע לעולמי עולמים, וצריך לשאוף לפתרון אמיתי.
מעבר לזה, אני לא רואה סיבה שישראל תמשיך להחזיק יישובים בתוך שטח שלא נמצא בריבונות שלה, ושבו חיים מיליוני פלסטינים. לא הגיוני בעיניי להשקיע כל כך הרבה משאבים וכוחות צבאיים בהגנה על כמה יישובים מבודדים שנמצאים בתוך אוכלוסייה עוינת. זה מבזבז משאבים לצבא.
ראינו את זה בעזה ועכשיו אנחנו רואים את זב אפילו טוב יותר בגדה המערבית.
אז בעייני הרעיון של הפרדה מאויבנו, עדיפה בהרבה!!! מהרעיון הפנאטי של לחיות בתוכם.
עכשיו מה היה נכון לעשות אחרת בהתנתקות?
לא היה שום הסכם מסודר ומבטיח. לא הייתה תוכנית מאורגנת ליום של אחרי.
לא הייתה שום בנייה של אינטרס משותף מול הרצועה כדי למנוע ביסוס כזה של ארגוני טרור.
בעצם, פשוט יצאנו משם ושם זה נגמר.
ובעיניי זה היה צריך להיות הפוך. קודם לשקם את כל מה שהולך שם, להפוך את האוכלוסיה שם לשפויה יותר, מבחינה שיקום מוסדות, חינוך, כלכלה, תעסוקה, חיזוק של גורמים מתונים.
ורק אז לצאת משם צבאית. את ההתנחלויות היה אפשר להוציא "ביום הראשון" מבחינתי, ברור שגם זה תהליך ולא ביום אחד כי להן אין שום תועלת(עם התנחלויות מעבר לגבולות המדינה תמיד הייתה לי בעיה, היה נכון שזה לא יהיה בכלל). אבל מבחינה צבאית, היה נכון קודם להתחיל תהליך שיקומי מסוים ורק אז ליסוג.
באותו הנושא: