דתיים, מה הייתם מעדיפים, שהילדים שלכם יפסיקו לשמור כי קשה להם או כי הם לא מאמינים באלוהים?

מניח שכמו שאני לא שומר על הכל כי קשה, הייתי מעדיף שאם הם גם לא שומרים זה יהיה בגלל קושי אבל עדיין יודעים את האמת.

וואו איזה שאלה מדהימה וקשה
בע"ה שלכל אחד יהיה את דרכו, והכי חשוב שהילדים שלי ירגישו בנוח בבית לא משנה אם הם מאמינים או לא, שידעו תמיד שהאהבה שלי אליהם לא תלויה בכלום, אני רוצה שהם ירגישו שיש להם מקום בתוך העולם המופלא הזה גם אם קשה להם, וגם אם הם כבר לא מאמינים שיש בורא לעולם הזה.
ואני לא מעדיפה שום דבר כזה או אחר, מעדיפה שפשוט יהיה להם טוב ולכל אחד יהיה את הדרך שה' כתב לו בעולם הזה.
בגלל ששאלת אז כן אענה אבל באמת שבסוף אם זה יקרה במציאות העיקר שיהיה לו טוב, בין אם קשה לו ובין אם הוא מפסיק להאמין.
זה שאלה מורכבת כי בסוף בשני הדברים האלה יש בעיה באמונה אבל יש הבדל ומשהו שכביכול "עדיף" יותר.
אם הוא מפסיק כי קשה לו- משהו באמונה שלו לא שלם, אם הוא מפסיק כי הוא לא מאמין- האמונה שלו לא קיימת יותר.
לכן אני אעדיף שהוא יפסיק כי קשה לו.
על קושי יותר קל להתגבר ולבנות אמונה יציבה וחזקה.
החיים הם ממש משתנים ובכל רגע הכל יכול להשתנות
ילד שקשה לו אחרי תקופה יכול להיות שהוא יצליח להתגבר על זה וירצה לבנות שום קשר עם ה'
ילד שלא מאמין יכול אחרי כמה זמן לנהל שיח עם מישהו ולהבין את האמת, שה' הוא המלך.
וגם אם זה לא יקרה, זה שלהם.

שנזכה בע"ה לגדל ילדים טובים, עם מידות טובות, מאירי פנים, מפיצים אור וטוב בעולם.
שה' יתן לנו את הכלים הנכונים והמילים הנכונות לגדל ולחנך.
שבע"ה כל בית בישראל יקבל את ילדיו כמו שהם.
שנזכה בע"ה לבית מקדש, לאחדות ואהבה בעם.