אתם חושבים שזה סבבה לקרוא למישהי עם התקפי חרדה ועם חרדה מאובחנת דרמטית כשיש לה התקפי חרדה על דברים לא פרופורציונליים?

אם המישהו יודע שיש לה את כל זה והאבחונים אז לא

חד משמעית לא כי הם לא מבינים עם מה הבנאדם מתמודד ובלי קשר זה מאובחן

שואל השאלה:
אבל זה כאילו לא פרופורציונלי בהגזמה הבחורה יושבת שעה בוכה לא מצליחה לנשום בגלל שהיא חשבה שהנזם שלה נסתם או בגלל שיש לה כתם של כורכום על חולצה שהיא אוהבת

אבל צריך להבין שהיא לא עושה את זה מכוונה זה באה ממקום פסיכולוגי אולי כבר היא עברה משהו שגם לזה לא לשפוט אף פעם בנאדם כי אי אפשר לדעת מה מסתתר מאחורה

שואל השאלה:
אל תדאגי אני לא שופטת הבחורה הזאת היא אני אני בכיתי אתמול שעה לא הצלחתי לנשום כי היה על החולצה שלי כתם רק רציתי לראות שזה נורמלע

אז את נורמלית וחמודה ולגמרי בסדר וגם עם אנשים יגידו אחרת זה כי הם סתומים ללא אינטיליגנציה רגשית

ממש לא, זה לא סבבה.
התקף חרדה הוא חוויה פיזית ונפשית קשה ומציפה, שמרגישה באותו רגע כמו סכנת חיים אמיתית, בלי קשר לסיבה שגרמה לה. לקרוא לה "דרמטית" זה מקטין, פוגע ומגביר את המצוקה והאשמה שלה במקום לעזור.
במצב כזה היא צריכה תמיכה, רוגע ותחושת ביטחון, ולא שיפוט או ביקורת.

זאת אני בול שאח שלי מגיע לשבת