החלום שלי מילדות זה אופנוע (כנסו)

ירדתי ממנו עוד כנער, בגלל ההורים. חברים קרובים שלהם נהרגו מאופנוע, והם פשוט לא אוהבים את הדבר הזה.

וזה לא סתם. ההורים שלי מפרגנים לי בהכל ועוזרים לי בהכל. כל החיים הייתה להם בעצם בקשה אחת ממני: רק לא אופנוע.
מהצד השני, אני חי בשביל עצמי. אני יודע שזה ירגש אותי, שזה יהיה תחביב שאני אוהב. ואין הרבה דברים שמרגשים אותי.

אז אני מתלבט.
ובראש מצלצל לי סיפור אמיתי ששמעתי מאדם חכם שהכרתי. היה לו חבר שמאז שהיו נערים תמיד אמר שיקנה אופנוע.
ותמיד דחה. תמיד מצא תירוץ. אף פעם לא קנה.

ואז הוא חלה בסרטן.
שבוע אחרי זה, הוא הביא את האופנוע.
אני חושש להיות זה שלא הגשים את החלומות שלו למרות שיכל, אולי גם אנסה וזה ימאס לי אחרי כמה זמן מי יודע, אבל לפחות חוויתי.
מה דעתכם?