מה אתם חושבים על הניתוח הזה?

בשנים האחרונות, החברה התחילה להתרחק מהמשמעויות המקוריות של ליברליזם ושמרנות ולפרש את השקפות עולם אלה בצורה שגויה, על כן לקחתי על עצמי את המשימה להסביר את ההבדלים המהותיים בין ההשקפה המקורית לבין הפרשנות 'המודרנית' אליה...

ראשית, יש ליצור שתי אקסיומות, על מנת לסכם את ההשקפות במשמעותן המקורית והכללית:
הליברליזם דוגל בחירות הפרט ויכולתו של הפרט לפעול כרצונו ומאמין ביצירת 'מדינת מינימום', מדינה שכמעט ולא מתערבת בחיי האזרחים ותפקידה לספק דברים בסיסיים כמו ביטחון, משפט ולשמור על הסדר הציבורי.
השמרנות דוגלת ומדגישה בעיקר את הכבוד למסורת ההיסטורית, אבל מאמינה בשינוי (כל עוד הוא הדרגתי וכך הוא נשמר).
מכאן ניתן לסכם:
הליברליזם מדגיש שהמדינה צריכה להתערב כמה שפחות בחיי האזרח ('המטרה') והשמרנות מדגישה ששינוי צריך להיות הדרגתי ולא מהיר ('הדרך').
כלומר, הליברליזם לא שולל את השמרנות והשמרנות לא שוללת את הליברליזם.

אולם, כיום מדינות רבות כבר דוגלות בחירות הפרט ושוויון, על כן אם 'שמרן' מאמין שיש לבטל במהירות זכויות מסויימות אז הוא אינו שמרן (כיוון שלא מאמין בשינוי הדרגתי) ואינו ליברל (כיוון שלא מאמין בחזון 'מדינת המינימום") - הוא 'אנטי-ליברל'.
ה-'אנטי-ליברל' שמזוהה על ידי האדם הפשוט בימינו כשמרן הוא מסוג האנשים שדוגלים בכל מה שהאדם הפשוט מזהה כיום עם השמרנות, כך דעות דתיות הן אנטי-ליברליות ולא שמרניות.

מאידך, גם אדם שמאמין כי יש לשים דגש רב יותר על מיעוטים מסויימים, גם במחיר של 'עדיפות שלטונית מתקנת' אינו ליברל (כיוון שמעודד עדיפות שלטונית) ואינו שמרן (כיוון שלא מאמין גם כן בשינוי הדרגתי) - הוא 'אנטי-שמרן', או בשפתנו היום-יומית: 'פרוגרסיבי'.

וכך נוצר מצב שהשמרן אינו שמרן והליברל אינו ליברל.