תודה ביי

אני איתך גירלי

האדם בא לעולם כדי לתקן
והתיקון ההכרחי הראשון הוא התיקון שלו עצמו
עליו לתקן את מידותיו וליצור דמות אדם שלם ומתוקן, מעל כל הרוע והבהמיות שאיתם הוא נולד

ובאמת, קיום מצוות מתוך מקום שפל ונמוך תוך כדי פגיעה באחרים וחוסר דרך ארץ זהו עיוות פנימי
כי תיקון המידות וההכנעה של היצרים הם הבסיס ליצירת כלי שלם לעבודת השם וקיום המצוות

אבל זה לא אומר שעד שהאדם לא יהיה שלם ומתוקן לגמרי הוא אינו יכול לקיים את המצוות. באדם קיימים שני כוחות: החלק הטבעי, הבהמי, שמחפש הנאות וסיפוקים, אותו יש לתקן ולהפוך לטוב
והחלק הרוצה את הטוב, את קרבת אלוקים וצמא לתורה ולעבודת ה

לכן העבודה היא במקביל,
חיים שלמים דרושים לתיקון המידות הטבועות באדם והפיכתן לטוב
ובמקביל האדם צריך לקיים את מצוות התורה, לשמור שבת ולהתפלל, כי החלק האלוקי דורש את זה
ועל ידי קיום המצוות את יכולה באמת לתקן את עצמך, כי הן הכלים שמטהרים ומזככים את הנפש

תסלחי לי אבל זה מאוד פרדוקסלי מה שכתבת. אני מאוד אוהבת את התורה לא אבל לא בא לי מצוות כי דרך ארץ קדמה לתורה. תסבירי לי, איזה סתירה יש בין דרך ארץ לבין תורה, אם את באמת מכירה את ההלכה. זה משתלב מעולה ביחד. אז קשה לך. בסדר. בואי נתחיל מזה. הקשר עם הבורא מתחזק דווקא דרך הכרת הטוב והערכת החיים, זה אומר, מצוות כיבוד הורים שעליה את צריכה להקפיד, דרך זה את מתחילה לשמור שבת ואם קשה אז עם טיפה פשרה, אבל תראי לאלוהים שאת רצינית, ובלי להראות ניגוד בין דרך ארץ לתורה. כל עשרת הדברות זה דרך ארץ
.תעשי עכשיו תיקון ומהר. בהצלחה.

שואל השאלה:
התכוונתי לזה שאני אוהבת את התורה ואת ה' יתברך ורוצה לשמור שבת ולהתקרב יותר אבל מרגישה שמשהו בתוכי מונע ממני כי אני מרגישה אדם לא מספיק טוב
וכן ככה אני מרגישה ואני צריכה לעבור את התהליך הזה עם עצמי .
וזהו

אז גם כאן יש סתירה פנימית. זה די כמו להגיד, אני מרגיש שאני יותר מידי עבריין בשביל להפסיק לגנוב. ה' יתברך קבע מצוות והם בעצמם ישקמו אותך אם תנסי לקבל ולהקפיד, אין כאן שום צורך בשיקום כתנאי סף, להתקרב לבורא זה בדיוק חלק מזה, ולא נפרד. החיים קצרים, צריך להתחיל.