שיר שכתבתי על התקופה עם הפוליטיקה והכל אשמח לביקורת מה דעתכם?

זה טיוטה רק

האוזניות משתיקות את הרעשים מבחוץ
אבל המוח עוד תמיד מחפש את התירוץ
מה קרה לי? איך זה שאני לא לחוץ
החיים מתפוצצים עליי, תדליקו את הערוץ

בכל מקום מדברים על איך שקרסנו
עד שטבחו בנו רק בלריב התמקדנו
הם משתלטים על החיים שלנו
לאן הגענו
מי האמיץ שיקום ויגיד, דיינו

המדינה או המסורת, ישראלי או יהודי
מי החליט שהמקום שלנו? רק תגידו לי
אם ימני ושמאלני לא יכולים לקיים שיחת כבוד
אולי טעינו וזה כבר לא המקום שלנו עוד

אז עד מתי
עד מתי נפסיק להתנהג כמו מפגרים
עד מתי נלחם כמו עוורים
הפסקנו כבר להלחם באויבים
והתחלנו להתעמת עם האחים
האחים שלנו
דם מדמנו
זה ההווה שלנו
העתיד של בניינו
אז מתי נסתכל על השני
ונבין פשוט שהוא אח שלי?

הדעות שלי הכי נכונות
בשביל אחד אחר אני נראה דיי אידיוט
והשלישי עוד יתן לי עליהם מכות
והזמן נגמר אז אין למה לחכות

אז תבינו, שהמצב הזה נגרם בגללנו
לא להאשים אף אחד אחר רק את עצמנו
מדברים על החיים שבעתיד
ושוכחים מההווה שמחכה לאחד שיגיד
דיינו

אז עד מתי
עד מתי נפסיק להתנהג כמו מפגרים
עד מתי נלחם כמו עוורים
כבר לא נלחמים באויבים
התחלנו להרוג את האחים
האחים שלנו
דם מדמנו
ההווה שלנו
העתיד של בנינו
אז מתי נסתכל על השני
ונבין פשוט שהוא אח שלי?