המילים הולכות כך: "סוג של תולעת משי, אבל נראה כמו ההורים, שלי, שאוהבים אותי, ועושים לי יומולדת כל שנה" ולא (????!!!!??!!): סוג של תולעת משי, אבל נראה כמו ההורים, שלי, שאוהבים אותי, ועושים לי יומולדת ****בכל יום שני*****
למה לא ככה?? זה הרי כלכך ברור שזו האופציה העילאית??? זו גם הייתה יכולה להיות שורה מצחיקה, המתאימה ל"וויב" המשעשע של היצירה, וזה גם מתחרז! וזה נשמע טוב! למי אכפת מההיגיון?? וכאשר הקשבתי לשיר בפעם הראשונה, ציפיתי שזה מה שישירו! והתאכזבתי! וכעת, כל פעם שאני שומע את השיר והוא מגיע לשורה המוזרגגת, חלקיק קטן מנשמתי עוזב אותי.
ועכשיו אני שואל אתכם אנשי סטיפס יקרים: מה אתם חושבים שכותב השיר חשב שהוא רשם את השורה הזאת? האם הוא ידע כמה היא תשפיע על מצבי הנפשי??? האם הוא התכוון לכך?? התוכלו לנסות להיכנס לראשו ולהביא נקודת מבט יצירתית משלכם????? כי אני, אני אובד עצות.