2 תשובות
אני די חלוקה בדעתי על זה כרגע, אבל נשמע שנפרדת ממנו בעיקר מתוך לחץ שהגיע מהטראומה.
לא כי את לא אוהבת אותו, פשוט כי קשה לך לתת בו את האמון הזה.
וזה הגיוני והכי לגיטימי בעולם, באמת.
גם הגיוני שאת מרגישה געגוע וכואב לך, זה לא קשור לזה שאת נפרדת ממנו.
פשוט נשמע שפעלת באותו הרגע מתוך לחץ בעיקר, ועכשיו את אולי אפילו קצת מתחרטת.
למרות כל זה, אני חושבת שעשית את המעשה הנכון.
גם בשבילך, וגם בשבילו.
תחושות לא נמצאות שם סתם, וכשלך קשה כל כך לתת אמון כזה בבן אדם, אין סיבה להישאר איתו.
אני כן חושבת שאת צריכה לעבוד על זה עם עצמך, לצאת מהטראומה ולהתחזק ממנה, וללמוד לחזור לסמוך שוב על בן הזוג שלך.
בסיטואציות אינטימיות עם בן הזוג את אמורה להרגיש הכי רגועה ומוגנת שיש, כי את סומכת עליו.
אם את לא מגיעה לנקודה הזו, משהו לא בסדר.
זה באמת עצוב שככה זה נגמר, אבל מכאן אפשר ללמוד הלאה מה היית רוצה שיקרה אחרת, ואולי אפילו לדבר על זה לפני שמגיעים לסיטואציות אינטימיות יותר.
אני בטוחה ואני מאמינה בך שאת יכולה לעשות את זה❤
לא כי את לא אוהבת אותו, פשוט כי קשה לך לתת בו את האמון הזה.
וזה הגיוני והכי לגיטימי בעולם, באמת.
גם הגיוני שאת מרגישה געגוע וכואב לך, זה לא קשור לזה שאת נפרדת ממנו.
פשוט נשמע שפעלת באותו הרגע מתוך לחץ בעיקר, ועכשיו את אולי אפילו קצת מתחרטת.
למרות כל זה, אני חושבת שעשית את המעשה הנכון.
גם בשבילך, וגם בשבילו.
תחושות לא נמצאות שם סתם, וכשלך קשה כל כך לתת אמון כזה בבן אדם, אין סיבה להישאר איתו.
אני כן חושבת שאת צריכה לעבוד על זה עם עצמך, לצאת מהטראומה ולהתחזק ממנה, וללמוד לחזור לסמוך שוב על בן הזוג שלך.
בסיטואציות אינטימיות עם בן הזוג את אמורה להרגיש הכי רגועה ומוגנת שיש, כי את סומכת עליו.
אם את לא מגיעה לנקודה הזו, משהו לא בסדר.
זה באמת עצוב שככה זה נגמר, אבל מכאן אפשר ללמוד הלאה מה היית רוצה שיקרה אחרת, ואולי אפילו לדבר על זה לפני שמגיעים לסיטואציות אינטימיות יותר.
אני בטוחה ואני מאמינה בך שאת יכולה לעשות את זה❤
רק פסיכולוג/ית יעזרו לך כאן.
