10 תשובות
מה השאלה בדיוק
כי זה בייסיקלי ה' ברא את העולם בשבע ימים ואגם וחווה
כי זה בייסיקלי ה' ברא את העולם בשבע ימים ואגם וחווה
והחטא עם הנחש
אנונימית
תשלחי
שואל השאלה:
היצג, פתיחה.
אקספוזיציה היא מידע ראשוני, בסיסי הנמסר ביצירה ותפקידו להציג בפני הקורא מידע שישמש אותו להבנה מידע על הדמויות, על מקום התרחשות העלילה ועל הזמן בו מתרחשת העלילה.
האקספוזיציה מופיעה בדרך כלל בתחילת יחידת הפסוקים.
2.
בעלי המסורה
בעלי המסורה היו חכמים יהודים מלפני כ-1300 עד 1400 שנים. הם ניסו לדייק בהעתקת ספרי התורה.
בכל פעם שמעתיקים ספר תורה מאחד לשני יכולות להיות טעויות סופר שנעשות בתום לב. באו חברי המסורה וסיכמו וספרו ביטויים או מילים שמצאו לנכון בתורה. בכל ביטוי שהם חששו שהסופרים והמעתיקים יוכלו לטעות בו, הם מנו אותו, ספרו אותו או הדגישו אותו.
שם החיבור נקרא מסורה. משך זמן החיבור נפרש על פני כ-10 דורות.
3.
ה"א המגמה
ה"א המגמה בדקדוק העברי, היא דרך לציין מגמה וכיוון.
היא נוספת בסוף המילה, לרוב למילים המציינות כיוון (כגון: ימינה־שמאלה, צפונה־דרומה, אחורה־קדימה), מקומות מופשטים (החוצה־פנימה) ואף מקומות מוגדרים (ארצה, הביתה, העירה).
בתנ"ך ה"א המגמה באה גם בשמות מקומות כגון ירושלימה, מצרימה.
השימוש בה דומה לשימוש במילות היחס אל/ל־, ואפשר להחליף בין שתי הצורות: "לפנות ימינה = לפנות לימין", "חזרתי הביתה = חזרתי אל הבית".
דוגמא: "וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה" (בראשית יב, ט). הנגבה = לכיוון הנגב = אל הנגב.
4.
יסוד אטיולוגי
זהו סיפור המסביר את הסיבה הראשונית לתופעות השונות בהווה של המספר, כגון תופעות טבע, יחסים בין עמים, מנהגי פולחן, מקור של שמות וכיוצא בזה. יסוד אטיולוגי עונה על השאלה למה.
5.
מונותאיזם
אמונה באל אחד ויחיד, בניגוד ל'פוליתאיזם' - אמונה באלים רבים. מקור המילה מיוונית (מונוס = אחד, תאוס = אלוהות). המונח עצמו מציין רק את ייחודו של האל ושלילת אלים נוספים, הרעיון המונותאיסטי העיקרי מורה גם על כך שהאל מופשט ורוחני.
6.
מידה כנגד מידה
מידה כנגד מידה (ידוע כ"עַיִן תַּחַת עַיִן") הוא עיקרון מוסרי, הנהגתי ומשפטי שהוא מהמובילים בתורה, ונחשב לעקרון יסוד בהבנת תורת הגמול בתורה. מהותו של עיקרון זה שה' מתנהג וגומל לבני אדם באותו האופן שבו הם מתנהגים, ואף בית דין צריך להתייחס ולענוש את המובאים לפניו, ביחס ישר למעשיהם ובהתאם לאופן שבו התנהגו כלפי האחרים. ענישה של מידה כנגד מידה הייתה מקובלת בתרבויות הקדומות, ונראה ששימשה כאמת מידה ברורה לגילום של מושג הצדק.
דוגמאות:
בחטא עץ הדעת הנחש שהיה עָרום מכל חיית השדה, וניצל את עורמתו להחטיא את האדם, נענש בכך שהוא הופך לארור מכל חיית השדה, בכך שכלי התנועה שלו מוסרים ממנו. הוא ביקש להתקרב אל האישה ולשוחח איתה ואילו הקב"ה מרחיק אותו ממנה ויוצר איבה בינו לבין האישה וצאצאיה. (בראשית ג' א'-ט"ו)
גם אצל קין והבל עונשו של קין האיכר שגולה ממקומו, והופך להיות נווד מוסבר בכך: "וְעַתָּה, אָרוּר אָתָּה, מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ, לָקַחַת אֶת-דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ. כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, לֹא-תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ." (בראשית ד' י"א-י"ב) באותה מידה שהאדמה קיבלה את דמי אחיו שנרצח והבליגה כביכול על הרצח, כך האדמה לא תתן לו את יבולה.
במבול ניתן לראות כי העונש ניתן מדה כנגד מידה: אלוקים משחית את הארץ שנשחתה.
"וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת-הָאָרֶץ, וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה: כִּי-הִשְׁחִית כָּל-בָּשָׂר אֶת-דַּרְכּוֹ, עַל-הָאָרֶץ."
וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי--כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת-הָאָרֶץ. (בראשית ו' י"ב-י"ג)
מיד לאחר המבול נקבע כלל ברור במקרא בהתייחסות למעשה רצח: "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם - בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" (בראשית ט' ו'). מידה כנגד מידה, דם של שופך דם אדם הוא בעצמו ישפך.
7.
מילה מנחה
בקצרה
מילה/שורש החוזר/ת על עצמו/ ה במספר פסוקים או פרקים במספר חריג של פעמי או במספר סימלי של פעמי בקטע, או בשתי משמעויות לפחות, המהווה רמז למסר המרכזי בקטע ו/או מוסיפה משמעות נוספת.
בהרחבה
מילה מנחה היא מילה, או שורש לשוני, או ביטוי, שחוזר בקטע כמה פעמים, מבטא משמעויות שונות ומכוון לרעיון מרכזי בקטע. מכיוון שהמילה המנחה באה להדגיש רעיון מרכזי בקטע, אפשר להגדירה כאמצעי לזיהוי הרעיון המרכזי בסיפור. שימו לב: מילים שחוזרות בקטע פעמים רבות, אך אינן מכוונות לרעיון מרכזי בקטע, כמו המילה 'א-להים', או מילות קישור כמו 'ויאמר', אינן מילים מנחות.
שלבים בהבנת מילה מנחה
1. בכל פעם שנשאלים על שורש מנחה / מילה מנחה / ביטוי מנחה, יש לסמן בטוש זוהר כל מלה, שורש או ביטוי שחוזר על עצמו, תוך כדי קריאת הקטע פעמיים.
2. לשורשים שונים שחוזרים על עצמם יש להשתמש בצבעים שונים. השורש המנחה הוא בדרך כלל הצבע השולט, אך עליו לענות על כל הגדרת שורש מנחה, דהיינו, עליו לכוון לרעיון מרכזי בכתוב.
3. יתכן ובקטע מסוים יש יותר ממילה מנחה אחת.
4. לאחר זיהוי המילה המנחה, יש להסביר בנפרד את משמעות המילה בכל אחד מהמשפטים בהם היא מופיעה.
5. בסיום יש להסביר את המשמעות אליה מכוונת המילה המנחה, את הרעיון המרכזי בקטע, אליו מכוונת המילה.
8.
מדרש שם
בקצרה:
מדרש שם הוא הסבר למקורו או למשמעותו של שם פרטי של אדם או של מקום.
בהרחבה:
מדרש שם זהו "סיפור" או מעשה שמטרתו להסביר שם מסויים, של אדם או של מקום. בדרך כלל יש קִרְבַת צליל או קרבת שורש בין השם לבין המדרש המסביר אותו, והמדרש מתמקֵד באירוע שקרה או עתיד לקרות לבעל השם.
דוגמאות:
"ותקרא שמו משה, ותאמר: כי מן המים משיתיהו" (שמות ב' 10). השם המצרי "משה" מקבל כאן הסבר באמצעות פועל עברי - מ.ש.ה. - שמשמעותו: להעלות ולהוציא מן המים, וקשור לאירוע שקרה לגיבור.
במדרש השם על משה, כמו במדרשי השמות על גרשום ועל אליעזר (שמות י"ח 3, 4), מצויה נוסחה הכוללת את מילית הנימוק "כי", אך לעיתים מופיע מדרש שם ללא מילית זו. דוגמה: "ותהר [ רחל] ותלד בן. ותאמר - אסף אלוהים את חרפתי. ותקרא שמו יוסף, לאמור: יוסף ה' לי בן אחר" (בראשית ל' 24-23). בפסוק זה ישנם שני מדרשי שמות: האחד מבוסס על הפועל א.ס.ף., שהצליל שלו קרוב לזה של השם יוסף, והשני - על הפועל י.ס.ף. (יוסיף) - שיש לו אותו שורש ואותה משמעות כמו ל"יוסף".
במקרים מסויימים מדרש השם הוא סָמוּי, ואפשר להבין אותו מהשם עצמו. דוגמאות:
- שמות בניה של נעמי הם מַחְלוֹן וכִּלְיוֹן (רות א'), ואמנם הם מתו ממחלה וכָּלוּ מן העולם בגיל צעיר. סביר להניח שאלה לא היו שמותיהם האמיתיים.
- הֶבֶל (בראשית ד') - ימיו היו קצרים, וחלפו כמו הבל, כְּאֵד העולה ונָמוֹג.
9.
מספר טיפולוגי
מספר טיפולוגי (נקרא גם מספר נוסחאי) הוא מספר בעל מבנה טיפולוגי (לפי תורת הטיפוסים), כלומר מבוסס על זיקה לסימנים או תופעות מסוימות ובהתאם מייצג תכונות מהותיות הקשורות לספרה לזו. למספר טיפולוגי יש משמעות מיוחדת והוא בדרך כלל מסמל קדושה, ייחוד וערך על פי תרבויות, דתות ומיתוסים שונים. המספר משמש בדרך כלל כמספר בעל משמעות סמלית ללא קשר למשמעותו הכמותית המדויקת.
הקביעה אילו מספרים נחשבים לטיפולוגיים היא תלויית תרבות וזמן. כך למשל במקרא, המספר 7 הוא מספר טיפולוגי: שבעה ימים שבהם נברא העולם והיום השביעי - שבת, השנה השביעית - שמיטה, נפילת חומות יריחו לאחר שבעה סיבובים סביבן, ולאחר שבע שביעיות - יובל. גם המספר 40 הוא מספר טיפולוגי במקרא: משה שהה על הר סיני 40 יום ו-40 לילה, הגשם במבול נמשך 40 יום ו-40 לילה, בספר שופטים נכתב מספר פעמים "ותשקוט הארץ ארבעים שנה", בני ישראל נדדו במדבר 40 שנה ועוד. מספרים נוספים הם 3, 12.
המספר 70 מופיע פעמים רבות, כך למשל בספר בראשית מצוין כי מספר הנפשות על יעקב ובניו היו "שבעים נפש עלו מצריימה", בפרשת נח נזכרים 70 בני נח שהיו לאומות העולם וכך בביטוי שבעים פנים לתורה.
10.
מצלול - לשון נופל על לשון - אליטרציה
מצלול, לשון נופל על לשון ואליטרציה אלו שלושה אמצעים ספרותיים בעלי משמעות דומה.
במצלול, התנ"ך משתמש במספר מילים בעלות צליל דומה אך משמעות שונה. הקשר בין צלילי המילים מסמל גם קשר בין משמעויות המילים.
דוגמאות:
"הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא". (בראשית לז, ל)
"הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (בראשית ג, טו)
11.
קושי תיאולוגי
קושי אמוני-דתי. בעיה באופן הצגת האל, במעמדו, בדרך פעולתו ועקרונות שקשורים אליו.
שאלה קשה על מידע בפסוק שאינו תואם את הגישה המונותאיסטית (שה' הוא א-ל אחד, כל יכול, יודע הכל, פועל באמת וצדק, וכו').
12.
רעיון הסטוריוסופי
הסטוריוסופיה הפילוסופיה של ההסטוריה.
רעיון הסטוריוסופי - מערכת התפיסות של התנ"ך המסבירה את קורות העבר.
בסיפור הסטוריוסופי אפשר למצוא את הרעיונות הבאים:
א ה' פועל ומתערב בעולם במהלכים הסטוריים לשם הגשמת תוכניותיו.
ב עמים שונים הם מכשיר בידי ה' כדי לגמול לעם ישראל שכר חיובי או שלילי.
ג ירושלים היא העיר הנבחרת של ה', ועם ישראל הוא העם הנבחר על ידי ה'.
13.
תיקון סופרים
תיקון סופרים הוא מונח מספרות חז"ל המצביע על שינוי במילים בתנ"ך מפאת כבוד האלוקים וכדומה. חז"ל מנו "תיקוני סופרים" בכמה מקומות בספרותם, ואלו מגיעים לכדי 18 תיקונים.
דוגמא:
בבראשית, י"ח,כ"ב כתוב: "ואברהם עודנו עומד לפני ה'", בעוד שהיה צריך להיות כתוב: וה' עודנו עומד לפני אברהם. ניסוח זה פוגע בכבוד האל,
היצג, פתיחה.
אקספוזיציה היא מידע ראשוני, בסיסי הנמסר ביצירה ותפקידו להציג בפני הקורא מידע שישמש אותו להבנה מידע על הדמויות, על מקום התרחשות העלילה ועל הזמן בו מתרחשת העלילה.
האקספוזיציה מופיעה בדרך כלל בתחילת יחידת הפסוקים.
2.
בעלי המסורה
בעלי המסורה היו חכמים יהודים מלפני כ-1300 עד 1400 שנים. הם ניסו לדייק בהעתקת ספרי התורה.
בכל פעם שמעתיקים ספר תורה מאחד לשני יכולות להיות טעויות סופר שנעשות בתום לב. באו חברי המסורה וסיכמו וספרו ביטויים או מילים שמצאו לנכון בתורה. בכל ביטוי שהם חששו שהסופרים והמעתיקים יוכלו לטעות בו, הם מנו אותו, ספרו אותו או הדגישו אותו.
שם החיבור נקרא מסורה. משך זמן החיבור נפרש על פני כ-10 דורות.
3.
ה"א המגמה
ה"א המגמה בדקדוק העברי, היא דרך לציין מגמה וכיוון.
היא נוספת בסוף המילה, לרוב למילים המציינות כיוון (כגון: ימינה־שמאלה, צפונה־דרומה, אחורה־קדימה), מקומות מופשטים (החוצה־פנימה) ואף מקומות מוגדרים (ארצה, הביתה, העירה).
בתנ"ך ה"א המגמה באה גם בשמות מקומות כגון ירושלימה, מצרימה.
השימוש בה דומה לשימוש במילות היחס אל/ל־, ואפשר להחליף בין שתי הצורות: "לפנות ימינה = לפנות לימין", "חזרתי הביתה = חזרתי אל הבית".
דוגמא: "וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה" (בראשית יב, ט). הנגבה = לכיוון הנגב = אל הנגב.
4.
יסוד אטיולוגי
זהו סיפור המסביר את הסיבה הראשונית לתופעות השונות בהווה של המספר, כגון תופעות טבע, יחסים בין עמים, מנהגי פולחן, מקור של שמות וכיוצא בזה. יסוד אטיולוגי עונה על השאלה למה.
5.
מונותאיזם
אמונה באל אחד ויחיד, בניגוד ל'פוליתאיזם' - אמונה באלים רבים. מקור המילה מיוונית (מונוס = אחד, תאוס = אלוהות). המונח עצמו מציין רק את ייחודו של האל ושלילת אלים נוספים, הרעיון המונותאיסטי העיקרי מורה גם על כך שהאל מופשט ורוחני.
6.
מידה כנגד מידה
מידה כנגד מידה (ידוע כ"עַיִן תַּחַת עַיִן") הוא עיקרון מוסרי, הנהגתי ומשפטי שהוא מהמובילים בתורה, ונחשב לעקרון יסוד בהבנת תורת הגמול בתורה. מהותו של עיקרון זה שה' מתנהג וגומל לבני אדם באותו האופן שבו הם מתנהגים, ואף בית דין צריך להתייחס ולענוש את המובאים לפניו, ביחס ישר למעשיהם ובהתאם לאופן שבו התנהגו כלפי האחרים. ענישה של מידה כנגד מידה הייתה מקובלת בתרבויות הקדומות, ונראה ששימשה כאמת מידה ברורה לגילום של מושג הצדק.
דוגמאות:
בחטא עץ הדעת הנחש שהיה עָרום מכל חיית השדה, וניצל את עורמתו להחטיא את האדם, נענש בכך שהוא הופך לארור מכל חיית השדה, בכך שכלי התנועה שלו מוסרים ממנו. הוא ביקש להתקרב אל האישה ולשוחח איתה ואילו הקב"ה מרחיק אותו ממנה ויוצר איבה בינו לבין האישה וצאצאיה. (בראשית ג' א'-ט"ו)
גם אצל קין והבל עונשו של קין האיכר שגולה ממקומו, והופך להיות נווד מוסבר בכך: "וְעַתָּה, אָרוּר אָתָּה, מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ, לָקַחַת אֶת-דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ. כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, לֹא-תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ." (בראשית ד' י"א-י"ב) באותה מידה שהאדמה קיבלה את דמי אחיו שנרצח והבליגה כביכול על הרצח, כך האדמה לא תתן לו את יבולה.
במבול ניתן לראות כי העונש ניתן מדה כנגד מידה: אלוקים משחית את הארץ שנשחתה.
"וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת-הָאָרֶץ, וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה: כִּי-הִשְׁחִית כָּל-בָּשָׂר אֶת-דַּרְכּוֹ, עַל-הָאָרֶץ."
וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי--כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת-הָאָרֶץ. (בראשית ו' י"ב-י"ג)
מיד לאחר המבול נקבע כלל ברור במקרא בהתייחסות למעשה רצח: "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם - בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" (בראשית ט' ו'). מידה כנגד מידה, דם של שופך דם אדם הוא בעצמו ישפך.
7.
מילה מנחה
בקצרה
מילה/שורש החוזר/ת על עצמו/ ה במספר פסוקים או פרקים במספר חריג של פעמי או במספר סימלי של פעמי בקטע, או בשתי משמעויות לפחות, המהווה רמז למסר המרכזי בקטע ו/או מוסיפה משמעות נוספת.
בהרחבה
מילה מנחה היא מילה, או שורש לשוני, או ביטוי, שחוזר בקטע כמה פעמים, מבטא משמעויות שונות ומכוון לרעיון מרכזי בקטע. מכיוון שהמילה המנחה באה להדגיש רעיון מרכזי בקטע, אפשר להגדירה כאמצעי לזיהוי הרעיון המרכזי בסיפור. שימו לב: מילים שחוזרות בקטע פעמים רבות, אך אינן מכוונות לרעיון מרכזי בקטע, כמו המילה 'א-להים', או מילות קישור כמו 'ויאמר', אינן מילים מנחות.
שלבים בהבנת מילה מנחה
1. בכל פעם שנשאלים על שורש מנחה / מילה מנחה / ביטוי מנחה, יש לסמן בטוש זוהר כל מלה, שורש או ביטוי שחוזר על עצמו, תוך כדי קריאת הקטע פעמיים.
2. לשורשים שונים שחוזרים על עצמם יש להשתמש בצבעים שונים. השורש המנחה הוא בדרך כלל הצבע השולט, אך עליו לענות על כל הגדרת שורש מנחה, דהיינו, עליו לכוון לרעיון מרכזי בכתוב.
3. יתכן ובקטע מסוים יש יותר ממילה מנחה אחת.
4. לאחר זיהוי המילה המנחה, יש להסביר בנפרד את משמעות המילה בכל אחד מהמשפטים בהם היא מופיעה.
5. בסיום יש להסביר את המשמעות אליה מכוונת המילה המנחה, את הרעיון המרכזי בקטע, אליו מכוונת המילה.
8.
מדרש שם
בקצרה:
מדרש שם הוא הסבר למקורו או למשמעותו של שם פרטי של אדם או של מקום.
בהרחבה:
מדרש שם זהו "סיפור" או מעשה שמטרתו להסביר שם מסויים, של אדם או של מקום. בדרך כלל יש קִרְבַת צליל או קרבת שורש בין השם לבין המדרש המסביר אותו, והמדרש מתמקֵד באירוע שקרה או עתיד לקרות לבעל השם.
דוגמאות:
"ותקרא שמו משה, ותאמר: כי מן המים משיתיהו" (שמות ב' 10). השם המצרי "משה" מקבל כאן הסבר באמצעות פועל עברי - מ.ש.ה. - שמשמעותו: להעלות ולהוציא מן המים, וקשור לאירוע שקרה לגיבור.
במדרש השם על משה, כמו במדרשי השמות על גרשום ועל אליעזר (שמות י"ח 3, 4), מצויה נוסחה הכוללת את מילית הנימוק "כי", אך לעיתים מופיע מדרש שם ללא מילית זו. דוגמה: "ותהר [ רחל] ותלד בן. ותאמר - אסף אלוהים את חרפתי. ותקרא שמו יוסף, לאמור: יוסף ה' לי בן אחר" (בראשית ל' 24-23). בפסוק זה ישנם שני מדרשי שמות: האחד מבוסס על הפועל א.ס.ף., שהצליל שלו קרוב לזה של השם יוסף, והשני - על הפועל י.ס.ף. (יוסיף) - שיש לו אותו שורש ואותה משמעות כמו ל"יוסף".
במקרים מסויימים מדרש השם הוא סָמוּי, ואפשר להבין אותו מהשם עצמו. דוגמאות:
- שמות בניה של נעמי הם מַחְלוֹן וכִּלְיוֹן (רות א'), ואמנם הם מתו ממחלה וכָּלוּ מן העולם בגיל צעיר. סביר להניח שאלה לא היו שמותיהם האמיתיים.
- הֶבֶל (בראשית ד') - ימיו היו קצרים, וחלפו כמו הבל, כְּאֵד העולה ונָמוֹג.
9.
מספר טיפולוגי
מספר טיפולוגי (נקרא גם מספר נוסחאי) הוא מספר בעל מבנה טיפולוגי (לפי תורת הטיפוסים), כלומר מבוסס על זיקה לסימנים או תופעות מסוימות ובהתאם מייצג תכונות מהותיות הקשורות לספרה לזו. למספר טיפולוגי יש משמעות מיוחדת והוא בדרך כלל מסמל קדושה, ייחוד וערך על פי תרבויות, דתות ומיתוסים שונים. המספר משמש בדרך כלל כמספר בעל משמעות סמלית ללא קשר למשמעותו הכמותית המדויקת.
הקביעה אילו מספרים נחשבים לטיפולוגיים היא תלויית תרבות וזמן. כך למשל במקרא, המספר 7 הוא מספר טיפולוגי: שבעה ימים שבהם נברא העולם והיום השביעי - שבת, השנה השביעית - שמיטה, נפילת חומות יריחו לאחר שבעה סיבובים סביבן, ולאחר שבע שביעיות - יובל. גם המספר 40 הוא מספר טיפולוגי במקרא: משה שהה על הר סיני 40 יום ו-40 לילה, הגשם במבול נמשך 40 יום ו-40 לילה, בספר שופטים נכתב מספר פעמים "ותשקוט הארץ ארבעים שנה", בני ישראל נדדו במדבר 40 שנה ועוד. מספרים נוספים הם 3, 12.
המספר 70 מופיע פעמים רבות, כך למשל בספר בראשית מצוין כי מספר הנפשות על יעקב ובניו היו "שבעים נפש עלו מצריימה", בפרשת נח נזכרים 70 בני נח שהיו לאומות העולם וכך בביטוי שבעים פנים לתורה.
10.
מצלול - לשון נופל על לשון - אליטרציה
מצלול, לשון נופל על לשון ואליטרציה אלו שלושה אמצעים ספרותיים בעלי משמעות דומה.
במצלול, התנ"ך משתמש במספר מילים בעלות צליל דומה אך משמעות שונה. הקשר בין צלילי המילים מסמל גם קשר בין משמעויות המילים.
דוגמאות:
"הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא". (בראשית לז, ל)
"הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (בראשית ג, טו)
11.
קושי תיאולוגי
קושי אמוני-דתי. בעיה באופן הצגת האל, במעמדו, בדרך פעולתו ועקרונות שקשורים אליו.
שאלה קשה על מידע בפסוק שאינו תואם את הגישה המונותאיסטית (שה' הוא א-ל אחד, כל יכול, יודע הכל, פועל באמת וצדק, וכו').
12.
רעיון הסטוריוסופי
הסטוריוסופיה הפילוסופיה של ההסטוריה.
רעיון הסטוריוסופי - מערכת התפיסות של התנ"ך המסבירה את קורות העבר.
בסיפור הסטוריוסופי אפשר למצוא את הרעיונות הבאים:
א ה' פועל ומתערב בעולם במהלכים הסטוריים לשם הגשמת תוכניותיו.
ב עמים שונים הם מכשיר בידי ה' כדי לגמול לעם ישראל שכר חיובי או שלילי.
ג ירושלים היא העיר הנבחרת של ה', ועם ישראל הוא העם הנבחר על ידי ה'.
13.
תיקון סופרים
תיקון סופרים הוא מונח מספרות חז"ל המצביע על שינוי במילים בתנ"ך מפאת כבוד האלוקים וכדומה. חז"ל מנו "תיקוני סופרים" בכמה מקומות בספרותם, ואלו מגיעים לכדי 18 תיקונים.
דוגמא:
בבראשית, י"ח,כ"ב כתוב: "ואברהם עודנו עומד לפני ה'", בעוד שהיה צריך להיות כתוב: וה' עודנו עומד לפני אברהם. ניסוח זה פוגע בכבוד האל,
שואל השאלה:
אני לא מבינה איך לומדים ועל מה זה רשימת מושגים ומנוחים
אני לא מבינה איך לומדים ועל מה זה רשימת מושגים ומנוחים
חח חח חח חח חח חח
אני לא קוראת את כל זה
לשים בצ'אט אבל ולבקש הסבר זה תמיד אפשרות
בטח יש סרטוני יוטיוב גם
אני לא קוראת את כל זה
לשים בצ'אט אבל ולבקש הסבר זה תמיד אפשרות
בטח יש סרטוני יוטיוב גם
שואל השאלה:
ניסיתי
ניסיתי
בהצלחהה גם אני צריכה ללמוד אבל לי זה הרבה יותר קשה כי אני צריכה ללמוד את כל הפרושים
אנונימית
קודם כל תלמדי את כל המושגים (מה זה סיפור אטיולוגי , מידה כנגד מידה, מילה מנחה וכו) ברגע שתדעי מה זה יהיה לך קל יותר להבין איפה אפשר למצוא אותם בכתוב. אלרי זה לפי סדר הפרקים תראי מה המילה מנחה המשמעות שלה בפסוק איזה מידה כנגד מידה יש וכאלה.
ה' ישמור מה זה החירטוט הזה ממש כפירה