זה הגיוני?

אני בתיכון והמצב הנפשי שלי ממש רע בשנים האחרונות, קשה לי מאוד לעשות דברים בסיסיים כמו לשמור על הגיינה בסיסית ולצאת מהמיטה
עד לפני כמה חודשים גם לא היו לי חברים בכלל אבל עכשיו יש לי כמה חברים שגרים במקומות שונים בארץ ככה שרוב הזמן אנחנו בקשר אפלטוני ויוצא לנו להיפגש רק מתי שיש חופש.
יום אחד אני הרגשתי ממש רע נפשית ולא הלכתי לביתספר ומאז היום הזה ההורים שלי יושבים לי על הווריד ואומרים לי שאני לא אצא להיפגש עם חברים שלי מתי שקבענו בגלל שלא הלכתי לביתספר *יום אחד* וגם זה היה בגלל שהרגשתי ממש לא טוב באותו יום.

מרגיש לי שהם מנסים לקחת את מה שהכי חשוב לי והם יודעים את זה שהחברים שלי מאוד חשובים לי ובלעדיהם כנראה כבר לא הייתי פה