אנשים שמקבלים טיפול פסיכולוגי

למה את לא מצליחה מה מונע ממך

שואל השאלה:
לא יודעת אני ממש גרועה בלדבר עם אנשים. יש לי עבר של פע וגם המשפחה שלי לכל האחים יש משהו נפשי מאובחן
אבל כל פעם שאני הולכת לפסיכולוג או עובדת סוציאלית אני הולכת במעגלים ולא מצליחה להסביר למה ואיך
גם עכשיו אני לא מצליחה לענות לך בדיוק כמו בפגישות

תנסי פעם אחת
אולי אחרי זה יהיה לך קל יותר והכל ישתחרר
כמה זמן את כבר מטופלת שאת לא מצליחה?

אני הייתי ככה
פשוט עברתי פסיכולוג
עכשיו אני יותר נפתחת
אבל גם אחרי שהייתי אצלו לקח לי יותר מחצי שנה להפתח
פשוט תני לזה את הזמן ותעשי לעצמך יעד, נגיד, עד 6 פגישות את מספרת לו משהו שהוא דיי גדול
ועזר לי גם לשתף ביום יום,מה אכלתי, עם מי יצאתי, משפטים ראנדומליים שחבר שלי אמר לי
ככה לאט לאט הוא גם הכיר אותי וגם אני הרגשתי יותר בנח

שואל השאלה:
כמה שנים, הטיפולים לא עקביים
אני בעצמי לא יודעת למה קשה לי כל כך עם אנשים

ממש בקרוב מתחילה טיפול בגלל טראומה חדשה. אני בתודעה שאני רוצה להרגיש טוב יותר ולכן אשתף כמה שאוכל כדי שיוכלו לסייע לי. לפעמים לחשוב שזה איש זר, מקצועי ודיסקרטי עוזר.
אני מבינה נורא את מה שאת מתארת, את רוצה לפתוח, אבל זה מרגיש כאילו משהו עוצר אותך ואז מתחילה מערבולת פנימית שמחייבת אותך לברוח. במקרה כזה את נושמת עמוק ולאט, נזכרת שאת כאן בשביל עצמך ואת מספרת לפסיכולוגית שקשה לך, שאת לא מצליחה, היא כבר תוכל לנסות לכוון אותך לפתוח משהו או לפתור את החסם המילולי הזה. תשתפי אותה בכל רגש שעולה בך.

אני גם כמוך יש לי ממש קושי בדיבור על רגשות או בכללי נושאים רגישים ובעיקר עם מישהו שאני לא מכירה, בהתחלה לא הצלחתי לדבר איתה אם היא לא הייתה שואלת אותי משהו שמכריח אותי לענות ופשוט הייתי מתחילה לבכות לה במקום לענות כי זאת התגובה הראשונית שלי, אבל זה משהו שעובדים עליו ביחד עם הפסיכולוג/ית ולאט לאא מתחילים להיפתח ולהצליח לדבר.
אם זה משהו שבאמת חשוב לך אל תוותרי בגלל זה כי אולי עכשיו זה נראה קצת "מיותר" אבל זה באמת יעזור לך. אני למשל ממש ביישנית וזה גרם לי ממש להצליח לדבר ולהיפתח ובאמת שעזר לי

שואל השאלה:
הבעיה מתחילה בעיקר כשהם מתחילים לשאול שאלות כמו "איך אתה מרגישה שאת עם אנשים אחרים? למה את חושבת שאת שונה מהם? כשהתחושות האלו עולות איך את מתמודדת?" ואין לי מה להגיד. קשה לי כי קשה לי, זה כאילו משהו בי מונע ממני להתחבר אל אנשים. בדרכ התשובות שלי הולכות לכיוון של "לא יודעת פשוט קשה לי, אני לא רוצה לנסות" וזה פשוט דופק אותי כי זה לא נכון. מה שיוצא לי מהפה לא תואם את מה שהייתי רוצה שהוא יבין

גם לי היה קשה לשתף,זה גם תלוי בפסיכולוגית שלך ואת רמת החיבור בינכם.
תנסי להתעסק בדברים בזמן השיחה או ללכת ל זאותרפיה

שואל השאלה:
תקשיבו אני מבינה שזה לוקח זמן אבל אין לי. אני בטירונות וקשה לי. אני לא אוכלת ולא מצליחה לישון כמעט. מרגיש לי שלא רואים אותי ברצינות וזה אשמתי כי אני לא יודעת לדבר

אז תגידי את זה! תגידי בזמן אמת שאת עונה תשובה שאת לא מרגישה שלמה איתה, שאת לא מצליחה להעביר את הרגש למשפט שיסביר בדיוק מה קורה אצלך. לדבר על החסם הזה יעזור למטפל לכוון אותך, זו העבודה שלהם, אל תפחדי להגיד דברים כאלה.