33 תשובות
לא.
ברור
מה אתם עושים את עצמכם צדיקים מי שאומר שלא, הלכתית מותר ואף חייב אם זה מה שמבדיל בין חיים למוות
לא שומרת כשרות
אבל אם הייתי - כן
בחיים לא. חלילה
בטח
הם צריכים כדאי לשרוד. זה חיים ומוות אז מותר מי שאומר לא בתכלס טועה וחוטא
אנונימי
אם יש עניין של פיקוח נפש זה מותר, אז כן, אבל אם זה לא פיקוח נפש ויש משהו אחר לאכול ודרך אחרת לשרוד אז ברור שלא
לא
אין היגיון בזה שאני אהיה על אי בודד ויהיה שם רק חזירים, יהיה את האוכל של החזירים בתור התחלה, יהיה דגים, כנראה גם פירות


ואגב, גם אם הייו רק כבשים כנראה לא הייתי אוכלת, אין לי בדיוק את ההכשרה הנחוצה כדי להפוך בעל חיים למזון
לא
ErO
שואל השאלה:
נו די להתחכם השאלה היא לאכול לא כשר או לעדיף למות
אנונימית
אני לא מנסה להצדיק את עצמי.
אני ממש לא הייתי אוכל והייתי מעדיף למות.
גם חברים שלי שאלו אותי את זה ואמרתי את האמת.
מה- ברור, מה?
חיי נפש באים לפני מצוות
מי שאמר לא לא חולק גנים עם איינשטיין
כן זה גם כתוב שמותר
אם אין משהו אחר אז חייב כדי לשרוד
יש דגים ופירות בעיקרון.. אבל אם לגמרי אין כלום וזה הדבר היחיד שישמור אותי בחיים אז כן
אם היית יודע כמה יהודים בחרו למות על קידוש השם כדי לא לגעת באוכל לא כשר שהכריחו אותם בכוח ובעינויים לאורך כל ההיסטוריה כמה סיפורים כאלו לצערי יש
ושלא נבוא ליידי ניסיון אבל למות על קידוש השם !!
וחוץ מזה " נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב שזרעו מבקש לחם "
השם דואג למי שבוטח בו באמת
אנונימית
לאכול חזיר או למות - לאכול חזיר כי ככה ההלכה אומרת
חייב לאכול.

זאת עבירה לא לאכול.

רק אם הגעת למצב פיקוח נפש.
ואכן לתשובתך ^ ולשאלה
מאתר ישיבה תשוב של הרב עזריה אריאל שליטא
"ללא ספק, כאשר אדם נמצא בסכנת חיים והדרך היחידה שלו להינצל היא לאכול אוכל שאינו כשר עליו לאכול את האוכל. ראה בהרחבה ברמב"ם, הלכות יסודי התורה פרק חמישי הלכה ו והלכה ח."
https://www.yeshiva.org.il/ask/107579

הלכתית בפיקוח נפש אפשרי אבל עדיין מי שבחר שלא זה שכר שאין כמותו בעולם הבא ונחשב למות על קידוש השם
אוקיי.

וזאת לא עבירה לא לאכול ?

כתוב שצריך למות רק סמקרה של עבודה זרה ,גילוי עריות,ושפיכות דמים.

על חזיר לא כתוב על כך.

לפי דבר זאת עבירה לא לאכול במצב של פיקוח נפש.
לא ?
אמ זה מה שאני יודעת אבל אברר לך בוודאות:)
אני יודעת כי שמעתי על הרבה סיפורים מהשואה שמתו על היותם יהודים ועל קידוש השם ולא רצו לחטוא כל חייהם ובסוף הילדים והנכדים שלהם וכדומה חזרו בתשובה מזה וכדומה אבל חיפשתי כמה מקורות ובלי נדר העמיק בזה זה מה שמצאתי

שעת הגזירה

מצוות קידוש השם מתחלקת בדרך כלל לשתי קטגוריות שונות. במהלך תקופה של 'גזירה', כאשר יש איום ישיר על היהדות, אדם חייב למסור את נפשו ולא לעבור על אף מצווה שהיא. הראשונים על מסכת סנהדרין (עד.) דנים אם חובה זו חלה רק בפרהסיא (כאשר האדם נאלץ לעבור על המצווה בפני ציבור) או גם בהקשר פרטי. בתרחיש מעין זה, ברור שהעברה בפני עצמה אינה מצריכה מסירת הנפש; שהלוא הדין של פיקוח נפש (" 'וחי בהם' - ולא שימות בהם" (סנהדרין שם)) ראוי להיות מופעל כאן כמו בכל מקום אחר שבו הלכה כלשהי מביאה לסכנת חיים. ואפילו ללא דין פיקוח נפש, אם יהודי נתון במצב של כפייה לעשות מעשה מסוים, הוא נחשב אנוס, ולכן הוא פטור מן העברה שהוא עובר. הגורם שבכל זאת מעורר כאן את החיוב למסור את הנפש היא המצווה של קידוש השם - "ונקדשתי בתוך בני ישראל" (ויקרא כ"ב, לב). החטא כשלעצמו אינו מחייב להיהרג, אלא שבמצב כזה חלה על כל יהודי מצוות עשה לנצח את הערעור על אמונתו, ובמידת הצורך אף להקריב את חייו לצורך זה.

זאת ועוד, ראשונים מסוימים סבורים שבכל פעם שיהודי נדרש לעבור על איסור בפרהסיא, הוא חייב למסור את נפשו ולא לעשות זאת. גם שלא בשעת הגזירה, כשאין גזירות נרחבות המכוונות להעביר ישראל על דתם, כל מסגרת ציבורית נחשבת באופן אוטומטי לאיום על הדת היהודית. גם אם העברה המסוימת אינה מחייבת מסירת הנפש, החובה לקדש את השם גורמת לחיוב כזה
https://etzion.org.il/he/talmud/studies-gemara/talmudic-methodology/yeihareig-ve-al-yaavor-and-kiddush-hashem

ועוד מקור
"א"ה סבתי שתחי' מספרת שבימי השואה האיומה, נתנו להם הנאצים ימ"ש לאכול רק בשר נבילות וטריפות, ובשר חיות, ואמנם מותר היה להם לאכול מפני פיקוח נפש, אולם אמה ע"ה כשקיבלה פעם אחת בשר של דבר אחר היא הכשירה את הבשר האסור, באומרה שאמנם מותר לנו לאכול, אבל אין לנו לשכוח את הדרך והצורה בה אוכל יהודי בשר כשר. וסיפרה שכשקיבלה בשר זה היה זה בערש"ק, ובליל שבת השיגה אמה ע"ה נרות, ועל השולחן היו מונחים זה ליד זה נרות שבת קודש, ולהבדיל בין קודש לחול בשר הדבר אחר. והנה את פעולת הכשרת הבשר עשתה מתוך רגש יהודי של "הציבי לך ציונים", וחינוך ילדיה, אולם באמת כך הדין, שכיון שאיסור אכילת בשר אסור, ואיסור אכילת דם, הם ב' איסורים נפרדים,
* א"כ גם כשהותרה אכילת הבשר מפני פיקוח נפש לא הותרה אכילת דם, וצריך להכשיר את הבשר."*

https://www.dirshu.co.il/%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%99-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%a8%d7%94-%d7%9b%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%94/?srsltid=aycx9vkpisowsvlhszo6tij0025w7gfcnfw0y_2sgwww-bgxflt7-g4t
^יש הבדל בין שעת שמד לבין מציאות רגילה של פיקוח נפש
שאלה טובה
מצד אחד יש פה עניין של להשען על האמונה ואפילו בתקופות הקשות לדבוק בה ואלוקים ימצא דרך לעזור לנו
אבל מצד שני אפשר להגיד שזה פיקוח נפש ומותר לאכול
לא יודע
אין לי מילים,
רשמת את זה ממש יפה.
תודה .^^^
הייתי אוכל בלי לחשוב פעמיים
פיקוח נפש, צריך לאכול.
אמנם אני דתלש, אבל יש חובה לאכול.
רק שלושה מצוות צריך למות ולא לעבור עליהם, גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. (אלא אם כן זה בתקופה של גזירות ואז על כל מצווה צריך למות)
אז כן, אם הייתי שומר כשרות הייתי אוכל את החזיר הזה בשמחה תוך ידיעה שאני ממלא את רצון ה'
כבר לא שומרת כשרות אבל שתדעו שדווקא לא לאכול את החזיר זה חטא במקרה כזה, בגלל פיקוח נפש. לבחור למות מרעב במקום לאכול משהו לא כשר זה נחשב עבירה על פיקוח נפש ופיקוח נפש זה אפילו יותר חשוב משבת, ושבת נחשבת הרבה יותר חשובה משמירת כשרות דרך אגב..