מה לעשות עם ההרגשה הזאת שמחר אני חוזר לבסיס? יש לי הרגשה של אין לי כוח וחשק לכלום ופשוט לא באלי

מזדהה איתך כלכך.
פשוט להבין שכל יום שעובר לא חוזר והשחרור לאט לאט מתקרבב..
זה מה שמרגיע ומכניס לפורפורציה.
אבל שביזות מוצש תמיד תהיה

מזדהה איתך. אומנם אני די בחיים הבוגרים יותר של האחריי צבא אבל יום ראשון הוא קשוח לכולנו.
גם אני בצבא לא רציתי לקום. ולנסוע. ולסחוב. הייתי מותשת. אבל זה שלב בחיים. והוא עובר. בחיי שהוא טס. תהנה ממה שיש

שואל השאלה:
לפני חודשיים התגייסתי איזה שחרור אני לא רואה אותו

^זה טס.