נפרדנו ואני בטוחה שהוא ממשיך בחיים שלו שהוא במסגרת שכל היום יש לו עיסוקים נפרדנו ואני יודעת שזאת ההחלטה הכי נכונה שיכולה להיות בזוגיות הזאת לא הייתה בסדר לא כי הוא רע אלא כי הוא כבר לא אהב ולא היה מוכן להשקיע אבל אני מנסה להבין אם מתגברים על כל הטוב שהיה איך לא נזכרים איך הוא אהב אותי וכמה הוא השקיע בי איך מתגברים על הדברים היפים שהוא אמר לי שגרמו לי להרגיש הבחורה הכי מאושרת ואיך משהו כזה טוב תמים ויפה הפך בשנייה לניתוק ולמשהו שכואב בלב פיזית כל יום אני שואלת את עצמי איך אני אקום מבלי דבר ראשון לחשוב עליו אני לא יכולה לדמיין סיטואציה שבו אני פשוט שוכחת אותו ואת כל מה שהיה