37 תשובות
בואי אני אגלה לך, אם תחכי למוטיבציה זה לא יקרה בחיים.
זה משמעת עצמית לא מוטיבציה ולא נעליים.
תחריבי את עצמך תתחילי מיום קבוע בשבוע שאת מתחייבת לעשות אימון מסוים אפילו הכי קצר ועם הזמן להמשיך.
זה לא מוטיבציה זה התמדה את הולכת גם כשאין לך כוח, אוכלת כשאין כוח
התחלתי להתאמן כי רציתי להיות חזק יותר, השינוי הגופני מבחינתי זה בונוס.
לא הייתי קורה לזה מוטיבציה יותר משמעת עצמית אני יודע שיש כמה דברים שאמורים לקרות היום וחלק מזה זה אימון אני אפילו לא חושב על יש לי כוח או לא אני פשוט הולך לשם
או שאני מרגיש חרא עם עצמי
או שאני מרגיש ממש טוב עם עצמי
כך או כך זה נותן לי דרייב להשתפר
אנונימי
מוטיבציה מחזיקה שנייה
העניין פה זה משמעת עצמית אם כמה שזה חרוש הכול תלוי בכמה את באמת רוצה את זה
המוטיבציה לא תגיע אם פעם
אבל אם תתחילי להתאמן באופן קבוע אני מבטיח שתוך חודש את תתמכרי לזה
אני לא יודע אם אנשים פה עונים בתור כאלו שמתאמנים יותר מדקה וחצי.


זה הרבה מעבר למשמעת עצמית,
אם כבר, זה הרגל.


ההבדל בין בנאדם שמחזיק באימונים, לבין בנאדם שלא מחזיק באימונים, זה שהאדם שמחזיק, יצר לעצמו מקבץ הרגלים, שהוא חוזר עליהם שוב ושוב,
והוא בלי חרדה אם הוא פספס,
אם הוא "חרג"
הוא פשוט ממשיך, בין אם זה פעמיים בשבוע(גם פעם אחת זה יותר טוב מכלום)

והוא ממשיך, וממשיך,
ולאורך הזמן יש תקופות שונות, בחלק מהתקופות הוא יותר אוהב להתאמן ובחלק פחות,
אבל הוא ממשיך, והוא יודע לעשות התאמות, זה אומר שיש מצב שבתקופות שהוא פחות נהנה, הוא יפחית בעומס, והוא לא יכריח את עצמו להתאמן באותה מידה כמו לפני כן.

ואני יכול להמשיך.

קיצור זה לא רק "משמעת" זה מעבר, וזה לא עד כדי כך שחור ולבן
זה פשוט הרגל
כאילו אני ארגיש חרא ושאני מאבדת שריר אם אנע אפסיק
אין מוטיבציה אני חושבת על התוצאה עדיף לי להתאמן מלבכות שאני לא אוהבת את הגוף שלי
אנונימית
את האמת שהמוטיבציה אני צריך זה בעיקר לקום מהמיטה בערב אחרי העבודה או בבוקר בסופש... אם אני הולך ישר מהעבודה אז אני לא ממש חושב על זה.
כשאני שם זה כבר לא ממש בעיה ובחלק ניכר מהזמן זה דווקא נחמד לדחוף את עצמך ואז גם אפשר לאכול אוכל טעים כפיצוי :)
החלק הכי קשה היה לגשת ולדבר עם הקבלה ולבוא פעם ראשונה להתאמן ושיסבירו לי על הכל... בסוף לא היה מפחיד חח
זה כבר לא מוטיבציה, זה הרגל
אם הייתי הולכת להתאמן כל פעם שהיה לי מוטיבציה זה היה קורה אולי פעם בחודש.
אבל זה כמו לצחצח שיניים, עושים כי עושים
משמעת עצמית והרגל.
שואל השאלה:
באמת שתודה רבה לכם!! באמת לא ידעתי למי להביא פרחים!! ותגידו אוכל באמת להגיע לתוצאות מאימונים ביתיים? אני פחות בקטע של חדר כושר עם אנשים וזה
אנונימית
כן אבל לדעתי יהיה יותר קשה.
אם יש לך משוקולות כן
אבל אי אפשר להגיע לתומאות בלי להתקדם במשקלים
אם את מרימה משקל בבית את יכולה לראות תוצאות , לאימוני בטן את לא חייבת ללכת לחדר כושר כי לא ממש צריך משקל ואת יכולה לראות תוצאות מאימוני בטן שתעשי בבית
אנונימית
שואל השאלה:
^^^^ הלוואי אם היה חדכ רק של בנות הייתי הולכת ישר!!
אנונימית
גם מביתיים אפשר אבל העניין הוא שבבית לבד הרבה יותר קשה לדעת אם את עושה את התרגיל נכון במיוחד אם אין לך ניסיון בחדר כושר מלפני, בנוסף לזה גם מבחינת ציוד זה יותר בעייתי אם אין לך כרגע כי למרות שאפשר לעשות המון עם רק משקולות(שגם זה סוגייה כחלק מהציוד) אז עם בנצ' אפשר לעשות הרבה יותר ועם מכשור נוסף שיש בחדרי כושר אז נפתח עוד דברים שאפשר לעשות...

אין לך מה לחשוש מחדר כושר, באמת שלא. אם אני יכול גם את יכולה.

ואם לא יתאים אז אחרי שתכירי תרגילים שעושים עם משקולות ותביני את הטכניקה אז תוכלי לעשות בבית.
שום מוטיבציה
בוכים במכון
סתם תלכי אולי עם חברה זה יותר כיף מבטיחה
אנונימית
לא חייב חדר כושר, את יכולה להתחיל להתאמן במועדונים של אומנויות לחימה או לשחות או לרקוד או לטפס, יש מלא חוגים מגניבים, ופשוט אל תוותרי לעצמך כל פעם שקצת לא בא לך ללכת, כי אחרת את פשוט לא תצליחי להתמיד
אנונימית
^
ממש מחזק, אומנות לחימה גם עושה אותך חזק אם מתמידים וגם שם יש ימים של תרגילים לכוח ולא רק לחימה עצמה, חבר שלי מתאמן כבר כמה שנים והוא בכושר מטורף.

וגם טיפוס ושחייה ממש טוב לזה למרות ששם אני פחות יכול להעיד.
הולכת עם חברה וזה כיף כי אני מתה עליה
אני גם מתאמנת כמה שנים. אם הולכים למועדון טוב זה מעולה, גם הגנה עצמית וגם יותר בריאים.
חשוב ממש להתמיד ולהשקיע באימונים^^
אנונימית
אין מוטיבציה פשוט קמים והולכים
אני לא פועלת ממוטיבציה אלא ממשמעת
למצוא ספורט שאני אוהבת וכיף לי לעשות במקום להכריח את עצמי לסבול
תאמת לצערי הפסקתי אבל פים הייתי עושה אימונים בבית
הייתי שמה מוזיקה או משהו ברקע ופשוט עושה תרגילים בלי להתלונן פשוט לגמור עם זה וראיתי תוצאות אחרי שבוע!! מטורף
ממש מפנה לזה שעה ביום שלי מכניסה את זה ללוז שלי
המוטיבציה שלי באה מזה שאני רוצה להיות בריאה, אני בתת משקל ומתמודד עם לחצים וללכת להתאמן גורם לי להרגיש טוב עם עצמי, שאני עושה משהו לשינוי חיובי.
אני רוצה לעלות במשקל ולהיראות גם יותר שרירית אז אני מתאמנת :)
את האמת שזה שילוב בין זה שלפעמים זה ממש כיף ללכת להתאמן ולשמוע מוזיקה ולהרגע כזה ולפעמים פשוט זה מרגיש משהו שאני רגיל לעשות אז זה מרגיש חסר כשזה לא קורה

עצה שלי: תתחילי פשוט ללכת בצ'יל לא חייב בימים קבועים ותראי לאט לאט איך זה הופך להרגל
מוטיבציה צריך רק כדי להתחיל, משם מוטיבציה כבר לא תעזור כי הרבה פעמים אין מוטיבציה, צריך להפוך את זה להרגל כמו לצחצח שיניים
אנונימי
משמעת עצמית, לא מוטיבציה.
תאמת פשוט להתלבש לצאת בכוח
שאת במכון זה בא משום מקום
אין מוטיבציה. אם קבעתי שביום רביעי אני עושה, אז אני עושה. בא לי לא בא לי אין דבר כזה. מתי אני מקשה לעצמי לא? כשאני חולה, ואז אני לא אכריח את עצמי. חוץ ממחלות או עייפות שהיא באמת שוחקת ומעבר לחוסר מוטיבציה רגילה אני אקום ואלך
אצלי זה לא ממקום חיובי ככ אבל אולי יזדהו איתי- אני בחורה שיכולה להיות חסרת ביטחון ומושפעת ממה שאומרים על החיצוניות שלה, לפעמים ככ חשוב לי להיות מושלמת שאני במטרה לעשות עוד ועוד, זה הבוסט הראשוני, ואז כשאני בתוך זה, המוטיבציה עולה משמעותית, אני נהיית פתאום מאוד שמחה למרות שנכנסתי לזה ממקום של "אני מוכרחה להיות יפה ומושלמת תמיד כדי שגברים ירצו אותי ואתאים למה שמצופה ממני.."
אנונימית