אני מלשבית עד סביבות אפריל, אני עובדת אבל אין לי הרבה אינטראקציה עם שאר העובדים. יש לי חברות מהתיכון פשוט התרחקנו. סבתא שלי היא אדם מבוגר והיא לא הרגישה טוב לאחרונה וזה הזכיר לי עד כמה הכל זמני. ואז קלטתי שכל יום אני חוזרת לחדר שלי, לישון לבד. ההורים שלי ישנים ביחד, לאח שלי הגדול יש חברה, אחי הקטן בלימודים ואני לבד. אני מרגישה בודדה. אני לא מתאמנת כמו שהייתי פעם, אני לא קוראת הרבה, אני לא כותבת הרבה. אני בעיקר מעבירה את הזמן בלחשוב, בגלילה ברשת, ולישון. וכמובן עבודה. איך לצאת מהבאסה? לעלות על כל זה? אני כן אגיד שנרשמתי לקורס תיאטרון של מבוגרים כי הרגשתי שאני חייבת למתוח טיפה את השרירים שלי אבל גם זה מפחיד אותי.
קודם כל זה שנרשמת לקורס תאטרון זה מעולה בשביל להיות יותר באינטראקציה עם אנשים וכדאי שתשקיעי בעצמך שוב , תחזרי להתאמן בין אם זה חדכ או ריצות תחזרי לקרוא ואפילו לאפות