להיות טיפשים אבל שמחים או חכמים אבל עצובים?

טפשים

טיפשה ושמחה

חכמים ושמחים
אני לא טיפשה לכן אני לא בוחרת את האופציות שאתה קובע ובוחרת יותר חכם

חכמה ועצובה.

אין כזאת אופציה ^^

מי אמר

שואל השאלה:
תאבדו את הצלילות שלכם היגיון והחשיבה הביקורתית שלכם
אתם תשקרו לעצמכם
כל זה בשביל להיות שמחים?
האם זה בכלל נקרא שמחה?

זאת השאלה^^

יש לי את הכוח לשנות את השאלה

טיפשים ושמחים אין שכל אין דאגות

תלוי מה ההגדרה שלך לטיפש.
אבל אם זה כמו מה שתיארת (להיות חסר חשיבה ביקורתית, היגיון אפסי ולחיות בתוך בועה של שקרים) -
כנראה שאעדיף לחיות עם האמת..

שואל השאלה:
^ אני מדבר על להתמודד עם המציאות
מבלי לשקר לעצמך כלל
בלי קלשאות
בלי תקווה
בלי משמעות
נטו אמת

לא הייתי מגדירה את זה כטיפש או חכם, אבל סבבה.
ואגב, זה ממש כמו להגיד שכמעט כל העולם טיפש.
הרי רוב העולם מאמין בקיום של אלוהים, בתפילות, תקוות ובכל הדברים שקשורים.

לחיות עם תקווה, אמונה ומשמעות לא בהכרח אומר לחיות בשקר ולהיות טיפש.

שואל השאלה:
^ את יודעת מי נמצא בתמונת פרופיל שלי

כן, סיזיפוס

חד משמעית טיפשה ושמחה

שואל השאלה:
^^ נכון
אתה חושבת שסיזיפוס מאושר?

אני חכם אבל טיפש

^^ אני לא חושבת שסיזיפוס מאושר, אבל לא בגלל שלחיים שלו אין משמעות, אלא כי הוא סובל. בעיניי, זה שאין לחיים משמעות אחת ברורה או מטרה סופית לא אומר שאי אפשר להיות מאושר. אפשר ליצור משמעות משלנו ולמצוא אושר גם בלי לדעת למה אנחנו כאן. אבל במקרה של סיזיפוס, אני חושבת שהסבל שלו הוא מה שמונע ממנו להיות מאושר, לא חוסר המשמעות.