היי כתבתי כאן משהו אשמח לדעתכם

עוד יום עובר שוב כלום שוב אין משמעות
שוב יושב על הכיסא ותוהה שוב יושב ובוהה שוב
חושב למה אני כאן למה אני קיים והאם כולם חושבים כמוני גם, האם אני היחיד שאבדה לו המשמעות האם אני היחיד שמחפש מהות משהו לקום בשבילו משהו לחיות משהו שיכניס קצת אוויר לריאות.
משהו שישמח משהו שיכניס קצת צבע משהו שיתן לנפש מרגוע.
רגע אבל האם יש משהו כזה בכלל?
או שאנחנו כאן כמו סיזיפוס האומלל
דוחפים את האבן במעלה ההר רק כדי לראות אותה מתגלגלת בחזרה ולמחרת הכל חוזר להתחלה.
אז אני קם לעוד יום אפור עוד יום שבו הזמן ממשיך לעבור עוד יום שאני דוחף את האבן בידיעה שהיא כנראה תתגלגל בחזרה...עוד יום שאני מריח את הפסגה אבל שוב מתמוטט חזרה לאדמה.

רגע אבל אולי אין בכלל פסגה אולי אין
משמעות בסוף אולי כל מה שאנחנו בונים יהיה כאבק שיחלוף
ואולי לא נועדנו למצוא את התשובה אולי החיפוש עצמו הוא חלק מהתקווה אולי לא צריך לדעת לאן הדרך מובילה כדי למצוא בה רגע של שמחה אחת אמיתית וצלולה .
אז אני ממשיך לדחוף את האבן במעלה ההר ממשיך בכל כוחי ונותן משמעות לכל דם יזע ובכי
זה מה שמחזיק אותי עכשיו כי אולי המטרה היא לא להגיע לפסגה אלא פשוט להמשיך בדרכך שלך.
ואולי בתוך עולם שלא מבטיח לי דבר המשמעות שלי קיימת באיך אני חי מחר.
ואולי גם סיזיפוס אף ששום דבר לא השתנה האבן עדיין מתגלגלת חזרה יכול להיות מאושר גם בלי להגיע למטרה.

מצטער על סימני הפיסוק לא היה לי זמן לנקד מקווה שתצליחו להבין בכל זאת.