אני והבן זוג שלי שבעה חודשים ביחד. יש בנינו מרחק.. אנחנו לא גרים באותה העיר. כל הפעמים שנפגשנו אני היחידה מבנינו שעשתה את הנסיעות.. תמיד באתי אליו. בשביל להגיע אליו אני צריכה לקחת 2 אוטובוסים+מרחק הליכה. הוא בחיים לא היה אצלי. עכשיו שהתחלנו בית ספר תמיד אני באה אליו אחרי בית ספר אני לא חוזרת הביתה, זה מעייף ומתיש.. קבענו שוב שאני אבוא אליו מחר.. שאלתי את ההורים שלי הם אמרו שזה כבר מוגזם שאני תמיד באה וזה פוגע לי בלימודים ואני לא נחה.. האמת אני די מסכימה איתם.. כאילו אני הכי רוצה לפגוש אותן אבל קשה לי שהכל תלוי בי. ושלפעמים אני אומרת לו שבסוף אני לא יכולה הוא מתעצבן עליי כזה.. כאילו הכל תלוי בי בתכלס. עכשיו הם הסבירו לי יותר והבנתי שזה כבר לא פייר.. האמת אני גם עייפה אחרי יום לימודים ואני צריכה לנוח.. איך להגיד לו שלא מסתדר מחר? אני מפחדת לפגוע ומהתגובה שלו אוף