היי, אני דתיה, ותכף כבר יש לי צו ראשון. איך אני אמורה להחליט אם להתגייס או לעשות שירות לאומי?

הצבא מאוד דתי לא חושבת שיהיה לך קשה
לי קשה עם הדת שם בתור חילונית
לשאלתך תעשי מה שאת חושבת שתתרמי בו יותר, רוב מי שעושה שירות לאומי עושה רק שנה אחת ולא שנתיים אז זה פחות תורם

תעשי שירות לאומי אחותי

אני מציע לך לבחור בין שירות לאומי לצה"ל אחרי התייעצות עם ההורים שלך או המורה שלך, ותתני יותר משקל לדעה של ההורים שלך. אל תתייעצי עם אנשים בסטיפס (אולי רק לגבי מידע). יציעו לך כנראה את המסלול שלהם, בעוד שנסיבות החיים שלכם שונות.

אם את מאמינה שיהיה לך קשה לקיים אורח חיים דתי בצבא אז לדעתי זו סיבה לא רעה בכלל לעשות שירות לאומי. זה לא מכריע ובסוף מדובר בהחלטה שהיא אישית לך, אבל בעיני זה כן שיקול מרכזי.

מעבר לעניין שמירת אורח חיים דתי, לדעתי השיקול הבא קשור למה תעשי בפועל. בצבא הרבה פעמים מנפיצים עלייך תפקידים לא חשובים ובקלות ייתכן שיתבזבזו לך שנתיים מהחיים בשביל שטויות. בשירות לאומי יש לך יותר שליטה ותוכלי יותר לוודא שהשירות שלך יהיה משמעותי.
שזה לא לומר לך לא לעשות צבא. רק שתהיי מודעת לשיקולים. אני לא יודע מבחינת מיונים עד מתי אפשר להחליט סופית אם לעשות צבא או שירות. אם אפשר לדחות את ההחלטה תדחי אותה כמה שאפשר ותעשי מיונים תוך כדי. ככה יהיה לך דברים יותר קונקרטיים להתלבט עליהם מאשר רק "צבא או שירות".

מצד אחד אני מכיר בנות שבשירות וזה יכול להיות מאוד משמעותי בעיני וזה לדעתי בכלל לא נחשב פחות טוב מצבא
ומצד שני אם את ממש רוצה צבא אני גם מכיר בנות בצבא שמצליחות להסתדר עם הדת פשוט צריך לבדוק לפני כמה נוח איפה שאת מתגייסת מהבחינה הזאת וזה לא נראה לי פקטור שהכי נורא להתמודד איתו

את עדיין צעירה ועוד לא חייבת לבחור, תלכי לצו תתחילי ותראי מה מתאים לך, תנסי להתקבל למקום טוב שמתאים לך ולתנאים שלך בתור דתייה ואם לא תמצאי את המקום שלך תמיד תוכלי להצהיר ולעשות שירות
במקביל תירשמי לעמותות, ולגבי מה שכתבת על שזה שיש לך יותר מידי אופציות אז האמת שפתרו לך את הדילמה הזאת כי ממש עכשיו משנים את כל השיטה ככה שכל אחת תקבל כמה אופציות ספציפציות ותוכל לבחור תבדקי על זה
בכל מקרה בהצלחה אני מאוד מבין את החששות שלך וזה מדהים שאת לא מוותרת על העקרונות שלך ובמקביל לא מוותרת על תרומה למדינה

להתגייס

תעשי שירות לאומי

שואל השאלה:
אלו שאומרים לי פשוט להתגייס / לעשות שירות
בלי סיבה או ביסוס, תחסכו ממני


לשאר -

בגדול ממה הבנתי מותר להגיש פטור עד 3 חודשים לפני תאריך הגיוס *המקורי* - התאריך שיתנו לי לאחר הצו ראשון, וזה אומר בערך עד מרץ הבא, זה ממש מלחיץ אותי.

מבחינת תפקידים בצבא יש לי פוטנציאל ממש ממ טוב לתפקידים טובים (אולי לא קרבי, אבל מועילים לא פחות)

מבחינת שירות כאב ראש מצידי בכלל לחשוב על כיוון, אני יודעת שהתחילו לעשות מיונים ודברים בסגנון יום המאה גם לשירות לאומי ,

אבל בעוד שצבא זה מקום מסודר שבו יש מענה לשאלות ורוב האנשים חווים את זה ויש עם מי להתייעץ - בשירות לאומי זה לרוב ללכת ראש בקיר וזה מבאס ומפחיד ממש


אתם חושבים שגם אם חס וחלילה לא אצליח להחליט יתנו לי לחתום דחש ולהגיש פטור במידה וארצה לעשות שירות לאומי בסוף?
מפחדת ממש להתחרט

מבחינת מה לעשות בשירות לאומי לדעתי אין קיצורי דרך. תחרשי אתרים שמתארים תפקידים ותעשי סיכום קצר בצד של מה נראה לך יותר ומה פחות. מומלץ להתייעץ עם כמה שיותר בנות שירות שיכולות לתת את דעתן.

דח"ש זה לא משהו שמוציאים מעכשיו לעכשיו. כדאי שכמה חודשים טובים לפני תאריך הגיוס שלך תהיי יחסית סגורה על עצמך מבחינת התוכניות שלך.

אני לא מבין בדברים האלה מספיק אבל אני נוטה להאמין שהצבא יותר נוקשה אז אם לדפוק קטע מסריח למישהו זה כנראה לשירות. אם תודיעי לצבא שאת מתגייסת ואז בסוף תשני את דעתך הם כנראה יגייסו אותך בכוח. מה השירות יעשו לך אם תודיעי להם כמה חודשים לפני שאת בסוף לא באה? כלום כנראה.
עדיף להימנע מזה כי זה קצת לדפוק אותם מבחינת בנות שימלאו את המקום שלך ותקנים. אבל ככה אם זה בא למוצא אחרון אז כדאי שתלכי לפי זה לדעתי.

שואל השאלה:
תודה לכל מי שעזר❤

אם בא לך לעשות צבא, לכי על זה.
אני אמנם לא דתיה וגם לא מאמינה, אבל המשפחה שלי דתיה, ואחד הדברים שהכי זכורים לי משיחות על דת היא שאמונה של אדם נמדדת דווקא ברגעים, במקומות, ובסביבות הקשות והמורכבות ביותר. נכון, לא כל מקום בצבא מותאם לחיילות דתיות, אבל יש כאלה שכן(אישית אני מכירה גדוד לוחם באיסוף קרבי שמשרתות בו רק לוחמות ומתגייסות אליו לא מעט דתיות). ואם יש בך את הצורך לשרת על הצד הטוב ביותר, אני במקומך הייתי מתחילה את תהליך הגיוס. רואה מה האפשרויות שלי(לאו דווקא בלוחמה, אגב, יש מליון דרכים לתרום), ומאמינה בעצמי לא פחות ממה שאני מאמינה בהשם(כאילו, אני לא מאמינה, אבל את כן), אז נותנת בעצמי את האמון שיהיה בי את הכוח להישאר דתיה כמו שאני גם במקום שבו זה יכול להיות מאתגר כמו בצבא.
שוב, יש מקומות שמותאמים לדתיות, רק צריך לחפש.

^ היום ראיתי כאן בסטיפס שאלה שמשהי מסורתית שואלת שאיך להתחבר לדת אחרי שהיא התרחקה בצבא.

שוב, אמונה נמדדת בקושי. מי שזה מספיק חשוב לו, יעמוד בזה בכל מקום לא משנה בתנאים.
ככה חינכו אותי, חינוך של רבי ממירון.