אני נורא לבד ורוב החיים שלי הייתי לבד, אני לא גרה עם ההורים מגיל 16 ואין לי כל כך עם מי לדבר רוב הזמן, ובתקופה האחרונה התנתקו לי הרבה קשרים עם חברות(חלק מיוזמתי חלק מיוזמתן). ויש מישהו שיצאתי איתי בתקופה האחרונה ובאמת חשבתי שאנחנו נהיים רציניים ואני באמת הרגשתי ממש טוב איתו ובילינו הרבה היחד והתתחלתי להתרגל לזה וזה היה ממש נחמד לא לעשות הכל לבד. היום דיברנו קצת והבנתי בערך שלא אכפת לו ממני כמו שחשבתי ושיש לו כרגע דברים אחרים שלוקחים עדיפות וכאילו אני ממש ממש עצובה כי אני גם ממש אהבתי אותו וגם זה היה כל כך נחמד שיש לי מישהו שהוא שם כשאני מרגישה צורך לשתף או לדבר, והוא באמת בן אדם טוב, אני לא הכרתי אנשים כאלה בחיים שלי כמעט בכלל. אבל מסתבר שלא כזה מלחיץ אותו לאבד אותי ונורא קשה לי עכשיו ואני מאוד לא רוצה לחזור להיות לבד ומה שקשה לי גם שאני יודעת שאני לא יכולה לגרום לזה שיהיה לו אכפת ממני... איך להיות בסדר עם להיות לבד שוב? יש לי גם עוד מעט איזה תור שנורא לא רציתי ללכת אליו לבד והוא היה אמור לבוא איתי ועכשיו כנראה אלך לבד וממש עצוב לי