שאלה לשמאלנים

כן, אבל לא על חשבון שטח ישראל.
יש לערבים לפחות איזה 10-15 מדינות. לנו יש אחת. שיחזרו לשם.

פעם האמנתי - חוט מחשבה שלי היה שאם נתן להם את האפשרות להיות עצמאיים אז הם ירגעו קצת
אבל עם הזמן עד עכשיו הבנתי שכנראה שזה לא יעצור שם והדבר היחיד שירגיע אותם זה לחסל את כולנו

במקרה שלי, מה שעומד זה בעיקר חוסר אלטרנטיבות. טרנספר זו פנטזיה (עוד לפני חוסר המוסריות שבנושא) והאוכלוסייה הפלסטינית רק גודלת וגודלת. רצח עם של כולם הוא גם פנטזיה בלתי מוסרית בעליל. מדינה דו לאומית? אף אחד לא רוצה את זה או יהיה מוכן לזה, וישראל תאבד את המעמד שלה כמדינת הלאום של היהודים.
הפיתרון היחיד שנשאר, שגם איתו יש הרבה קשיים, זה פיתרון שתי המדינות. היפרדות עם השגחה והסכמי שלום עם הצדדים המתונים יותר.

שואל השאלה:
^^^אה אז את לא שמאל, לא במישור הזה לפחות

שואל השאלה:
^^^היסטוריה עוד הוכיחה את זה הרבה לפני השביעי לעשירי, ג'ינקס

אני שמאל, אני כן חושבת שהם יכלו לחיות בנינו בלי בעיה, ואני עובדת עם ערבים שהם סופר בסדר.
אבל חייב להיזהר מכולם אתה לא יודע מי יתפוצץ פתאום באיזה אוטובוס

^^אני יודעת שערבים דחו פעמים רבות טו סטייט סולושן אבל הייתה בי תקווה משום מה ;')

שואל השאלה:
^^^^^כן, אבל הם לא רוצים שלום. הצענו להם מלא דברים והם סירבו להכול

שואל השאלה:
^^^תכלס אפשר להיות ימני ולחשוב ככה גם

לא הייתי שמה על המצח שלי את הכותרת שמאלנית, אבל אני לא רואה פתרון אחר, כל מה שהם עושים בעזה זה להשריץ יותר ויותר ילדים אל תוך מציאות אכזרית וידיהם הקטנות נוגעות בak47 מאוד מהר, כאן הם לא יכולים להשתלב, מדינה אין להם על המפה, מלחמות תמיד ימשיכו כל עוד הם ליד הרצועה, אז למה לא לתת להם דחיפה קצת אגרסיבית למדינה אחרת? יש מי שיקבלו אותם, אין בי ספק

הצענו דברים לאנשים מסוימים ובמצבים מסוימים. חלק מההצעות היו לא טובות ובחלק מהמקרים ההנהגה שלהם לא הייתה מתונה מספיק..

כן לא תחת שלטון חמאס או תומכי טרור אחרים ולפחות לאיזה עשור או 2 תחת ביקורות שלנו ולאחר מכן גבול שמור מאוד

אני לא באמת שמאלני אבל אענה.
אני בעד הצבת גבולות ברורים, עם הסכם מדיני שכולל היפרדות, רשות כלשהי שלוקחת אחריות ומשנה חינוך, מקימה תשתיות ולוקחת אחריות על פעילויות טרור. כמובן גם דואגת למעמד טוב לפלסטינים ולביטחון האישי שלהם.
לאחר מכן, אם רואים שזה עובד להקים מדינה פלסטינית.
זה לא מושלם, אבל כמו שקליגולה אמר בצורה מעולה, אין ברירה.

שואל השאלה:
^דחיפה למדינות שלהם זה רעיון טוב, אבל הם רוצים על שטחינו

אנחנו רוצים את כל הארץ והם רוצים את כל הארץ. זה לא ריאלי.
חייב להגיע לפשרה מסויימת

שואל השאלה:
^^^^הצענו הרבה דברים והם סירבו בכל פעם, יש אמתלות כמו הפליטים הפלסטינים או עודף פיקוח, אבל הדוגמה הכי מצוינת היא peel commission, עשור לפני תוכנית החלוקה. ירושלים בינלאומית, ו80% מהשטח ערבי. הצעה מפנקת לדעתי. עד שהם לא ישיגו את כל השטח ואת ירושלים במלחמה אלימה, הם לא ירגעו

שואל השאלה:
^^זה נראה שהם לא רוצים יותר
אנחנו היינו מוכנים לוותר על כמה שטחים, כולל לחבר בין עזה לגדה המערבית, מה שארפת דחה

ועדת פיל הייתה לפני 90 שנה, המצב כיום שונה ובעתיד גם ישתנה. היו הצעות כמו הצעת החלוקה שמובן למה שהם לא יקבלו (קיבלו פחות ממחצית מהשטח על אף שהיו יותר מפי 2 תושבים). אני מסכים שזה קשה ושצריך גם להשפיע על מערכת החינוך שלהם איכשהו, אבל אין ברירה אחרת.

מה הכוונה? יש רצון הדדי לזה.
הסכמי אוסלו, המפקד הלאומי, יוזמת ז'נבה, יוזמת השלום הערבית, המשא ומתן באנאפוליס.
לא הבנתי.

קליגולה, שינוי החינוך חייב להיות חלק מאוד מרכזי^^

כן, צריך להתחיל להניע תהליכים. כרגע יש שלטון ימין שהוא לא מספיק חזק כדי להכריע אז פשוט שומרים על הסטטוס קוו במשך מלא זמן. אבל אי אפשר להמשיך עם זה לנצח..

מסכים לחלוטין

שואל השאלה:
אני מניח שמה שנותר כשם שהיהודים מחכים מלא זמן למשיח כך הם יחכו למנהיג ערבי שיהיה יותר זמין לשלום ולהוקיע טרור ולחבר בין הגדה המערבית לעזה, או לצפות שיהיה לנו פוליטיקאי חכם ואכפתי יותר שימנע מחדל נוסף בגבולות