מאז שבת דודה שלי (רק בת 9) נפטרה לפני חודש בשינה, המחשבות לא מפסיקות

אני גם מתנדב מד"א, אז אני חווה הרבה מחשבות בזמן האחרון.
זה מגיע למצב שאני חושב מה קורה אם הבן אדם הזה מתמוטט כרגע, איזה הספדים יקראו בהלוויה שלו, חברים שאני פוגש אז אני אומר לעצמי אולי לא נתראה שוב וכדאי לנצל את הזמן איתם כמה שיותר , בני משפחה שלי - כשהם ישנים אני הולך לבדוק אם הם נושמים, עד לרמה כזאת.

פשוט הערך של חיים נהיה ממש ממש גבוה אצלי.

זה קורה רק בלילה ולפעמים ביום.
איך מפסיקים את זה?