למה דווקא אנשים עשירים הכי ממורמרים?

כי עבדו כל החיים והם מרגישים לבד

כי הם לא מרוצים

מאיפה מגיע הנתון הזה רק?
כי אני ממש לא חושבת שהוא נכון

חצי מהעולם ממורמרים בין אם הם עשירים או עניים

אנחנו לא :( אוף עם זה.

כי הבעיה היא תמיד פנימית, לא חיצונית.
אפשר להיות עני מרוד והכי מאושר בעולם. זה עניין של השקפה

כי כנראה הם חושבים שכסף זו המטרה בחיים ומרגישים שאין להם עוד לאן לשאוף ואין להם כלום חוץ מזה

אולי כי הם עסוקים כל החיים שלהם בלעבוד וללמוד שאין להם לתחביבים ולנשמה שלהם מעבר

זה עניין של בחירה ולא בהכרח תלוי בדברים חיצוניים

הם לא? אין קשר.

ברצינות עכשיו אני מכיר הרבה מאוד עשירים כי במהלך השנים יצא לי להיות בקשר עם המון משקיעים מולטי-מיליונרים וכאלה (ואחד מיליארד אמאלה ואבאלה). האמת? כמעט כולם היו אנשים ממש חמודים, רגועים ומאושרים. כנראה שיש איזה כמה "עשירים" בתוכניות ריאליטי או שטויות כאלה שמלהקים אותם במיוחד בשביל משהו. והם בעייתיים מלכתחילה (יש מילה כזו).

יש זמן לחשוב. הרבה מאוד זמן, אם הבנאדם עשיר ברמה שעובדים שחורים עושים לו אפילו את הניירת הבסיסית. הוא מתחיל לחשוב על החיים, לראות מה לאן ולמה ואיך, וככה כל יום.. חודשים... שנים.... ואז הוא מתמרמר כששוקע במחשבות

כי הם פגשו אותי

עניין של אופי.
יש כאלה שתמיד ירגישו שאין להם מספיק ויקחו את זה למקום של מרמור ויש להיפך..
משמע, לא כולם.

"איזהו עשיר השמח בחלקו"

מי שעשיר כמו שהיהדות אומרת, רק רוצה עוד ועוד ועוד, ולא נח, ולא שבע, ואין לו רוגע, תאוות הממון היא בין הקשות ביותר. זה שמישהו יגיד לי זה לא יקרה, עלי זה לא ישפיע, אני אהיה הכי מאושר ורגוע בעולם שיהיה לי כסף, טועה.

^באמת שזה לא נכון :) זה יותר תלוי במבנה אישיות של הבן אדם ולא בכסף שיש לו או אין לו. אני ממש רואה את זה במציאות עם אנשים אמיתיים.

כי ברגע שמבינים שמשפחה, חברים ושמחת חיים כסף לא קונה מתחילים להרגיש יותר בודדים

כמה אנשים עשירים אתה מכיר?
אבל בכל מקרה כמה כסף יש לך זה לא בדיוק משנה, אלה איך אתה ניגש לשגרה של החיים.
יהיו אנשים שניגשים בצורה הרבה יותר בריאה ויותר טובה, יהיו כאלה שפחות.