כתבתי משהו ואני רוצה שתגידו מה דעצכם קצת ארוך אבל שווה את זה

שואל השאלה:
הגיבורה:

לקח לי רגע להבין מה קורה. הוא נישק אותי , בטירוף כזה שהיה נדמה כאילו חיכה לזה כל הזמן הזה בדיוק כמוני , ואני החזרתי לו באותו האנרגיה טרפתי את השפתיים שלו הרחתי את הריח שלו שהתמכרתי אליו מזמן בלי לשים לב . פתחתי לו את פי ורק חיכיתי שימשיך לטרוף אותי לא יכלתי לעצור את עצמי ונפלטה לי גניחה קטנה על שפתיו ושחייך על שפתיי הבנתי שאהב את זה בדיוק כמוני .
שהתנתקנו לבסוף זו מזה מה שהיה נראה נצח נשמנו זה את זה כאילו היינו החמצן זה של זה הוא הצמיד את המצח שלי לשלו וחייך את אותו החיוך שהכרתי ואהבתי .
לא ידעתי כלום מלבד שאני לא מתחרטת על כלום
עמדנו שם בלי להגיד כלום כי לא היה מה להגיד כל מה שהיה לא יחזור להיות יותר.

אחריי שהתרחקנו קצת והתחלנו לחזור שאלתי אותו
"אתה מתחרט ?"
הוא עצר והסתכל עליי ישר ואמר
" אני לא מתחרט על כלום , חיכיתי לזה אבל פחדתי שאת לא רוצה את זה "
הרגשתי הקלה קלה ועניתי לו ישר
" גם אני , פחדתי שזה יהיה מביך מוזר ושנתרחק זה מזו "
והוא אמר לי
" בחיים לא . אני רוצה אותך קרובה יותר מתמיד "
הסמקתי והרגשתי את זה אבל לא הפריע לי זה הרגיש כל כך נכון .
נקודת מבט - הגיבור
שהגענו לנקודה שהיינו צריכים להיפרד אף אחד מאיתנו לא רצה ללכת בסופו של דבר קראתי לה
"שם הגיבורה "
והתקרבתי יותר היא תפסה בחולצה שלי והנידה בראשה לשאלה אז אמרתי
" ניפגש מחר ?"
והיא ענתה כמעט מיד
"כן"
חייכתי וירדתי קצת לנשק את הלחי שלה.
ליווית איתה עד לדירה שלה והמשכתי לביתי.
שהגעתי הביתה לא הצלחתי להירדם ניגנתי לעצמי את מה שקרה בלופ כל פעם מחדש עד שנרדמתי

שואל השאלה:
הגיבורה:

לא הצלחתי להירדם.
לא בגלל משהו רע.
להפך.
דווקא בגלל שהכול הרגיש כל כך שונה.
שכבתי במיטה והסתכלתי על התקרה, מנסה להבין איך ערב אחד יכול לשנות משהו שהיה בנוי במשך כל כך הרבה זמן.
הגיבור ואני עדיין היינו אותם אנשים.
אותם שני אנשים שצחקו על דברים קטנים, שהתווכחו על שטויות, שהיו מדברים שעות בלי לשים לב לזמן.
אבל עכשיו היה משהו נוסף. מהשהו נוסף שקרה
משהו שאי אפשר להתעלם ממנו.
הטלפון שלי היה מונח לידי.
פתחתי את השיחה שלנו רציתי לכתוב לו משהו כל דבר
אפילו רק "לילה טוב".
אבל נעצרתי.
כי פתאום כל הודעה הרגישה אחרת.
פעם הייתי שולחת לו בלי לחשוב.
עכשיו כל מילה הרגישה כאילו קיבלה יותר משמעות.
בסוף המסך נדלק.
הודעה ממנו.
"הצלחת להירדם?"
חייכתי מיד
כי כמובן שהוא ידע.
עניתי:
"לא."
אחרי כמה שניות:
"גם אני."
וזה הצחיק אותי. כמה שהוא הכיר אותי לפעמים אפילו יותר ממני .
אנחנו שני אנשים רגילים לדבר על הכול...
ופתאום מצאנו את עצמנו בלי מילים.

שואל השאלה:
הגיבורה:

כשראיתי אותו מתקרב, חייכתי בלי לשים לב.
והוא חייך בחזרה.
לכמה שניות פשוט עמדנו שם.
לא מבוכה.
לא אי נוחות.
רק ניסיון להבין איך מתנהגים עכשיו. התקרבתי אליו קצת ואמרתי .
"זה מרגיש קצת מוזר."
הוא צחק.
"קצת."
"אני לא יודעת אם אנחנו אמורים להתנהג אחרת."
הוא הסתכל עליי.
"גם אני לא יודע."
ואז חייך.
"אבל אני יודע דבר אחד התגעגעתי אלייך".
הרגשתי ישר איך הלחיים שלי מאדימות .הוא התקדם עוד קצת וסגר את המרחק בנינו .
הוא שם את ראשו על שקע צווארי
"אני לא רוצה שתתרחקי ממני"
הרמתי את פניו בידיי ואמרתי לו
" בחיים לא "
הוא חייך ונשק לי קלות ובפעם הראשונה היה לי האומץ להגיד לו
" אני אוהבת אותך".
הוא הסתכל עליי ומיד אמר
"גם אני אוהב אותך".
הפעם אני נישקתי אותו נשיקה רכה אוהבת .
הלכנו ברחובות טורינו יד ביד בלי מטרה כרגיל דיברנו על הלימודים שלי על אימונים שלו על הכל.
שכעברנו ליד חנות ספרים ראיתי את הספר שכל כך רציתי בחלון ראווה בלי לשים לב פשוט משכתי אותו יחד איתי לחנות בלי לחשוב פעמיים .
שנכנסנו לקחתי את הספר ביד אחת והראתי לו בהתרגשות מלאה שכל בן אדם אחר היה מוצא כדבר מוזר אבל לא הוא, הוא הסתכל עליי בהערצה ובחום . ושאל
" את רוצה לקנות את זה ?"
ועניתי לו
" לא, השארתי את הארנק בבית"
ובלי לחשוב פעמיים הוא לקח את הספר והלך לכיוון הקופה ושאל
"יש עוד משהו שאת רוצה לקנות?"
הסתכלתי עליו בהלם והנדתי בראש לשלילה והוא המשיך לקופה ושילם .
" לא היית צריך הייתי יכולה לבוא מחר ולקנות "
והוא ענה ישר וברצינות
" תתרגלי מעכשיו אני יקנה לך כל מה שרק תרצי"
חייכתי נישקתי אותו בלחי ויצאנו מהחנות .
ואז אמר:
"בתנאי שתספרי מה יש בו "
האדמתי וברחתי ממנו עד שתפס אותי לבסוף ושתינו פרצנו בצחוק
הזעפתי פנים ואמרתי :
" זה לא פייר אתה כדורגלן "
וזה גרם לו לצחוק עוד יותר
לבסוף אמר
"בסוף את תספרי לי "
המשכנו ללכת עד שישבנו בספסל ליד הנהר שהיה כבר שלנו והוא אמר
"ביום שישי יש חגיגות סוף עונה של הקבוצה... ורציתי לשאול אם תרצי לבוא איתי בתור בת הזוג שלי"
" את יכולה להביא גם את ג'וליה"
ישר עניתי לו
"כן, אני אבוא"
הוא ישר חייך את אותו החיוך שאני אוהבת .
נשארנו לשבת שם עוד קצת עד שהלכנו לבסוף.
שהגעתי הביתה נרדמתי ישר מההקלה של הידיעה שגם הוא מרגיש את אותו הדבר שגם הוא אוהב אותי.
בבוקר קמתי מהשעון המעורר התלבשתי אכלתי והלכתי לאוניברסיטה .
שם פגשתי את ג'וליה אחרי כמה ימים שלא, היא ישבה וחיכתה לי ואני לא יכולתי לחכות לספר לה את כל מה שקרה . היא הייתה זו שאמרה את בקול כל מה שקרה ביני לבין בינו וידעתי כמה היא תשמח לשמוע את זה
" בוקר טובב"
אמרתי
והיא ישר הבינה שמשהו קרה
"בוקר טוב הרבה זמן שלא ראיתי אותך שמחה ככה מה יש לך לספר לי?"
"איך שאת מכירה אותי ככה טוב "
"ברורר מי אני אם לא , אז מה יש לך לספר ?"
לא יכלתי להחזיק יותר והתפרצתי ישר
"הגיבור ואני יחדד!"
ואיך שהיא שמעה את זה היא ישר קפצה ושמחה בשבילי
" ידעתיי , ידעתי שיש שם משהו אבל שנייה אחך הכל קרה?"
ואז התחלתי לספר לה לעומק יותר על הנשיקה שהייתה עוצרת נשימה כמובן ברכות יותר ממה שהייתה , על אתמול על ההתוודות סוף סוף על החנות ספרים על הכל .
שסיימתי היא נשארה חסרת נשימה בעצמה היא הייתה בשוק ואמרה
"יואוו איך אני שמחה בשבילך!!"
חיבקתי אותה וסיפרתי לה על המסיבה ביום שישי והיא כמובן עפה על זה ועל הרעיון שאני יבוא כבת הזוג של הגיבור ואמרה
" ברור שאני באה לא יזיק לאף אחד קצת מוזיקה ואלכוהול"
צחקנו ודיברנו קצת ולאחר מכן נכנסנו לשיעור.

שואל השאלה:
הגיבור:

היום היה לי יום יחסית חופשי. היה לי אימון , שיחה עם המאמן ואז הייתי משוחרר בשביל שנוכל לנוח למסיבה בערב.
אבל היה משהו שלא יצא לי מהראש היא זה תמיד היא רק היא החיוך שלה והחמימות שיש לה איתי ובפעם הכמעט ראשונה אני מסכים לעצמי לחשוב על כמה אני אוהב אותה לפעמים יותר מאת עצמי .
האימון היה קשוח, המאמן נתן לנו מלא אסטרתגיות למשחקים הבאים ואז שיחרר אותנו הביתה
בדרך הביתה דיברתי עם אמיר ואמרתי לו מה שקרה על זה שאני ולימאי ביחד ושהיא באה היום בערב למסיבה והוא ישר שמח ואמר
"ידעתי! יכלתי לחתום על זה שאתם אוהבים אחד את השנייה "
ואז אמרתי לו "היא באה עם חברה שלה למסיבה" וישר נדלק ניצוץ בעיניו.
ראיתי את הניצוץ וצחקתי
"אתה ממש מחבב את הבחורה הזאת אה "
הוא הסמיק קלות והכחיש
"לא יודע על מה אתה מדבר."
הערב הגיע די מהר ואיתה ההודעה ממנה
" מה ללבוש לערב ?"
עניתי בפשטות
" כל מה שתלבשי יהיה מושלם עלייך "
יכלתי לדמיין את החיוך שלה מבעד למסך
"קנאן! ללבוש שמלה ? או אולי חליפה ?"
צחקתי וכתבתי לה
"כל דבר שיהיה לך נוח לרקוד איתו"
"טוב"
" אז מה תלבשי?"
"סוד"
צחקתי כיביתי את הטלפון והלכתי להתארגן ליציאה
שמתי חליפה שחורה מחוייטת ויצאתי לאסוף את הגיבורה וג'וליה
שיצאה מהבניין לא יכלתי להוריד את העיניים שלי ממנה היא לבשה שמלה שחורה צמודה וקצרה , קצרה כזאת ששיגעה אותי .
שהגענו אמיר חיכה בחוץ וראיתי את אותו הניצוץ בעיניים שלו כשראה את ג'וליה שהייתה נראית טוב גם היא .
נכנסנו יד ביד שכל העיניים עלינו שמתי לב ללחץ שלה ולחשתי לה שהכל בסדר ותכף ניכנס .
ראיתי איך כולם מתלחששים בניהם אבל לא היה לי אכפת יותר רציתי רק אותה שהגענו לחדר השמור לנו במועדון הכרתי אות לחברי הקבוצה אחרי סבב היכרות ישבנו ושתינו אני שתית שתי כוסות ויסקי והיא שני קוקטלים ושוט טקילה , מרוחקים מכולם עד שג'וליה באה ולקחה אותה לרקוד .
הן הלכו לרחבה לרקוד ואני השתגעתי בשולחן . איך היא רוקדת סקסית כל כך שהיא מזיזה את הישבן שלה מצד לצד ונוגעת עם הידיים עושה הכל כדי לשגע אותי שלבסוף לא הצלחתי לעמוד בפיתוי וקמתי אליה איך שראתה אותי חייכה וסימנה לג'וליה ללכת לרקוד עם אמיר .
הסתכלתי עליה בהערצה, במשיכה והיא עליי לחשתי לה באוזן כמה אני אוהב אותה וכמה אני מחכה לקחת אותה לצד ולטרוף אותה והיא ענתה לי במשפט אחד
" למה אתה מחכה ?"
ברגע ששמעתי את זה לקחתי אותה ונכנסנו לתא שירותים ולפני שסגרתי את התא היא התנפלה עליי בנשיקות קטנות שהסעירו אותי , משאירה עליי סימנים אדומים מהאודם שלה בכל מקום תפסתי את הפנים שלה ונישקתי אותה בעדינות שמגיעה רק לה . ישבתי על מכסה השירותים והושבתי אותה עליי , ירדתי לנשק אותה בשקע צווארה והיא גנחה התענגתי למשמע הגניחות שלה והשארתי לה סימנים על הצוואר ממצצתי לה את הצוואר כך שידעתי שישאיר סימן והבטחתי לה שהשלים לה את השאר מאוחר יותר .
שיצאנו מהשירותים ישבנו על הבר ושתינו עוד קצת אם קצת בשבילה זה אומר עוד שש שוטים של טקילה. הצעתי לה לצאת לנשום אוויר היא כבר הייתה מחוקה לגמריי אז הלכתי נפרדתי מכולם אמרתי לאמיר שידאג לג'וליה ויצאתי איתה הכנסתי אותה לאוטו ולפני שנכנסתי בעצמי היא נרדמה כבר . לא רציתי להעיר אותה וידעתי שאין לה מחר לימודים אז לקחתי אותה אליי .
מיקמתי אותה על המיטה שלי , והתמקמתי על הרצפה אם כמה שרציתי להיות איתה לא אנצל אותה בחיים. הקשבתי לנשימות שלה ולא רציתי שהרגע ייגמר.