יש ילד בבית ספר שלי שאיכשהו תמיד מגיע כשאני בוכה או רוצה לבכות והיום הוא ראה אותי בוכה, הוא היה ממש נחמד והייתי רעה אליו

ממש קשה לי לאחרונה
הזכרה של סבתא שלי, התמודדות עם חרדות, מחשבות על העתיד, פוסט טראומה...

ואיכשהו תמיד כשאני מרגישה שאני עומדת לבכות הוא מגיע
נראלי הוא חושב שאני א!בדנ*ת
כבר יש לי לוק של "ילדת סנטר" אז...
בקיצור נראלי הוא מנסה לדבר איתי כי הוא חושב שאני א!בדנ*ת
ואני לא אבל זה ממש נחמד מצידו לעשות את זה
והיום היו לי המון מחשבות על העתיד ועל דברים שאני רוצה להגשים שגרמו לי בסוף לבכות ופתאום הוא הגיע משום מקום
הייתי במקום דיי נידח בבית ספר ופתאום הוא בא
וניסיתי לחייך להתנהג כאילו לא קרה כלום אבל הוא שם לב ונהייתי קרה אליו...
הוא תמיד ממש נחמד אבל פשוט הייתי קרה
אני הסתרתי את הפנים שלי ואמרתי לו ללכת


בקיצור
איך אני אומרת לו סליחה על זה ביום ראשון?
איך מתחילים את זה בכלל