מה אתם חושבים על השיר שכתבתי על איך זה לגדול בתור ילד בזמן מלחמה? - קישור מצורף

יפה מאוד
רואים שהשקעת

מהמםם

בתור כוכב ילדים זה ממש מרגש אחי כל הכבוד

אהבתי את הרעיון ושיפור מאתמול אבל קצת קלישאתי
אני יכולה לערוך את זה?
ככה אני יוכל להצביע הכי טוב על דעתי

כן

שואל השאלה:
כן

שואל השאלה:
לא הבנתי כל דבר זה קלישאה נו באמת

"לא כל כך פשוט להיות כאן ילד,
כשהעולם מסביב קצת מפחיד,
כשרוצים לצאת ולשחק בחוץ,
אבל לפעמים צריך לעצור ולחכות."

יש מספר דברים שמפריעים לי
הראשון זה המשפט "לא כל כך פשוט להיות כאן ילד"
הוא מאוד מסביר את המסר והרעיון במקום לתת לקורא להבין את זה
זה אפשרי לפתיחה אבל בשביל שזה יהיה טוב צריך להראות את הדברים שהמשפט הזה מתכוון אליהם
לדוגמא שיש טיל וילדים נכנסים למקלט.
וגם המשפט "אבל לפעמים צריך לעצור ולחכות" סתם שם בשביל חרוז ולא בשביל לתת משהו חדש.

"הם רוצים לרוץ בשדות הירוקים,
לשחק עם חברים, לחלום חלומות מתוקים,
לראות את השמש זורחת בבוקר,
ולא לשמוע קולות שמביאים רק כאב."

כל השורות כאן הם קלישאה
אתה משתמש בקלישאות(ביטויים חרושים שכבר איבדו את משמעותם מרוב שהם בשימוש)
במקום לתת משהו שמיחד את חווית הילדות בישראל זה פשוט מילים שמרגישות ריקות

השיר היה יכול להיות על כל תאונה או טרגדיה
מה הופך את הנושא של השיר לישראל?
מה שונה בישראל? מה החוויה כאן כילד?

"תנו לילדים שלנו לחיות בשלום,
לתת לדמיון להמריא עד היום.
לא כל כך פשוט להיות כאן ילד,
כשרוצים רק שקט, אבל הפחד נולד."

גם קלישאה ואותו הבעיה של הבית הקודם
תן משהו שמיחד את השיר
אולי אמא שאיבדה את מה היא הדוברת של השיר? אולי ילד הוא הדובר ואז זה אפילו יותר טרגי?
תראה את הרגש דרל המילים ומשמעותם אל פשוט תשתמם במילים ריקות.

"תנו להם לצחוק, תנו להם לשיר,
תנו להם עתיד שאפשר להאיר.
די לדמעות, די למלחמות,
תנו לילדים לחיות עם תקוות!"

יש פה כמה רעיונות נחמדים
אבל הבעיה העיקרית היא "תנו לילדים לחיות עם תקווה!"
אתה פשוט אומר את המסר במקום להעביר את הרגש שלו.

"הם רוצים לחזור לשגרה,
לצאת מהבית בלי דאגה.
ללכת לבית הספר, לפגוש חברים,
ולא לפחד ממה שיביאו הימים."

לא אהבתי את השפה כאן
החרוזים לא ממש טובים
מה שכן אני כן יחסית אוהבת את
"ולא לפחד ממה שיביאו הימים"

"הם רוצים חיבוק מאמא ואבא,
להרגיש בטוחים, לדעת שיש אהבה.
הם עוד לא מבינים למה יש שנאה,
הם רק רוצים עולם עם קצת חמלה."

שוב זה פשוט להסביר במקום להראות את החוויה.

"הם לא מבקשים ארמונות מזהב,
רק עולם בטוח, קצת שקט בלב.
עוד יום של משחק, עוד לילה רגוע,
עוד בוקר שבו אפשר לחייך ולשמוח."

הרעיון לא רע אבל גם יותר מידי מסביר.


בקיצור השיר לא מרגיש כמו יצירה עם רגש
זה מרגיש כמו לצעוק את כל הבעיות.
כמו משהו פוליטי יותר מהכאב שמגיע איתה.