יש לי הפרעת אישיות גבולית ואני מדי פעם עוברת אלימות בבית אבל בשאר הזמן עוזרים לי בבית הפסיכולוגית שלי לא מבינה למה אני

נשארת שם ולא מפסיקה לתקוף אותי על זה
והכי קל לדבר מבחוץ
כשאין לי הון עצמי, יכולת כלכלית, או זוגיות
שתאמיני לי זה דברים שאני משתוקקת אליהם
ותאמינו לי שלאף אחד לא נעים לחוות אלימות
אבל אני גם פוסט טראומטית ולא בא לי להתחיל לחיות לבד וגם אין לי כל כך דרכים לצאת מהבית בלי להתחיל לעבוד מה שאני לא מצליחה לעשות בגלל ההפרעות שאני סובלת מהם.
אני מרגישה שהפסיכולוגית לא במקום של להבין אותי אלא במקום של לתקוף אותי למה אני לא מספיק עצמאית ולרצות שאני אקפוץ מעל הפופיק.
מרגישה לבד ושאף אחד לא מבין או מעריך אותי אולי חוץ מחברות וכזה.
אשמח לתגובות תומכות ולא רק לקבל זפטות
תודה

מהות פריקה