מחשבה מבאסת

סתם עלתה לי פתאום המחשבה שתמיד הייתי זאת שעושה את הצעד הראשון בקשרים שלי עם אנשים. אני זאת שניגשה ראשונה, שיזמה שיחות, שניסתה להתקרב וליצור חברות. ופתאום הבנתי שאף פעם לא הרגשתי שמישהו בחר לגשת דווקא אליי, להכיר אותי מיוזמתו ולנסות ליצור איתי קשר. כאילו תמיד הייתי צריכה לעשות את הצעד הראשון כדי שמישהו ייכנס לחיים שלי, ואף פעם לא זכיתי להרגיש שמישהו רוצה להתקרב אליי באותה מידה, בלי שאני אצטרך ליזום את זה קודם.