אם אני יראה למישהו את השיר הזה שכתבתי יחשבו שאני דיכאונית? זה שיר על תקופה קשה שעברתי אבל לא וויתרתי על להשאר מי שאני

זה בדימוי של סוס פרא:

דהרתי, דהרתי הרחק
הרוח לקחה אותי עד לקצה
הייתי מי שאני
דהרתי בעולם משלי
בלי גבולות ובלי לדאוג לגבי דעות אחרים
דהרתי בסגנון שלי
עד ש...
תפסו אותי מכל הכיוונים
אין לאן לברוח, אני בין החבלים
הקשת בענן שלי התמלאה בצבעים אפלים
מנסה לצעוק אבל אותי ישר משתיקים
המקום כאן מלא בזרים
אין לי מושג מה הם רוצים
מרגישה אבודה, אני בין סורגים
מנסים לשבור אותי, אבל לא מצליחים
בוכה כל הלילה והם מתעלמים
חנוק לי וקר לי אבל אנשים צוחקים
עדיין כלואה בין הסורגים
הם אומרים לי להיות בשקט
אל תלחמי, ולא תיפגעי
רוצים שאלך עם ההדר
שאנטוש את הדרך שלי