למה אני רגיש כלכך

היי, קודם כל הרגשתי ממש הזדהות עם מה שכתבת. רגישות יתר היא אמנם מאתגרת ושואבת אנרגיה, אבל היא גם מתנה של עומק, אמפתיה ואנושיות. אל תרגיש רע עם מי שאתה זה מה שעושה אותך אדם מיוחד שמחובר לעולם ולעצמו. חיבוק גדול! :)

שואל השאלה:
תודה רבה

"איזהו עשיר השמח בחלקו"

דבר ראשון אני אגיד שאני מבין אותך, עם כמה שאני מנסה להיצמד למשפט שכתבתי אני גם בעצמי נופל וזה שורף אותי מבפנים לפעמים שלא הולך לי בחיים ואני מסתכל על אחרים ושואל את עצמי, למה? למה הם כן ואני לא?

זה בסדר לבכות, ביהדות כתוב "שערי דמעה לא ננעלו" לא יודע אם אתה מאמין או לא, אבל אני גם בוכה לא מעט ומנסה לנצל את זה לדבר עם ה' או באמת לפרוק ולהוציא מעצמי וזה בסדר גמור ולגטימי.

רק צריך לדעת גם לעלות מזה ולא להתייאש ולא להישאר בדאון, אלא להמשיך לצעוד, להמשיך לנסות, כל אחד ומה שנגזר עליו שיעשה בעולם הזה, האחד מיליארד, האחד עם מישהי יפה, האחד עם אוטו כזה, האחד עם בית כזה, הכי חשוב לדעת ולהעריך באמת מה שיש לך ולנסות לחיות חיים פשוטים אך מאושרים, עם כמה שזה נשמע קלישאה, עם הגיל ועם הזמן בסוף אנחנו נצליח, זה יבוא, לא נשאר תקועים כל החיים, ונמצא גם את הפינה המאושרת שלנו ומה שרצינו פחות או יותר להשיג. רק חשוב לקום מזה ולא להתייאש ולהמשיך הלאה, לא לוותר.

ורגישות זה דבר גדול מאוד, שתדע את זה. להיות רגיש ואכפתי זו מעלה גדולה!

אל תחשוב שכל מי שלא לוקח ללב לא לוקח ללב בפועל, לא כולם מראים את זה! וכמובן לא כולם אותו דבר :)

יש אנשים שמטבעם הם רגישים יותר ורגישים פחות.

אבל גם אם אתה אדם שנוטה יותר ללהיות רגיש, ברגע שאתה חווה כזה הרבה יש דברים שאתה כבר מתרגל אליהם ויודע להתמודד איתם רגשית יותר טוב.

שואל השאלה:
תודה רבה אחי