למה אין לי חברים

אני בטוחה שזה רק בראש שלך
בת כמה את?

חשבת להתחיל שיחות את ולהיות זאת שיוזמת?

אני מאוד מבין את ההרגשה הזאת אבל עם הזמן מבינים שככל שתשקיע בעצמך אנשים יבואו

לא. זו בקשה ממש לא מוגזמת. אבל זה העניין.
ככל שיותר חסר לך משהוא ככה אתה אמור להתאמץ יותר כדי להשיג אותו.
לכי לאנשים שנראים לך בסדר. תחייכי,תצחקי,תדברי הרבה.
ואני בטוח שאת בן אדם מדהים. ואני בטוח שכולם ירצו להיות חברים שלך. לפעמים אנשים פשוט מתביישים לעשות את הצעד הראשון

שואל השאלה:
^^ אני בת 20.

אני גם באיזור הגיל שלך
ומוצא את עצמי בדד ללא הודעות ימים שלמים
את מוזמנת לדבר איתי

שואל השאלה:
תאמינו לי שאני מנסה וזה לא עובד אולי מדברים איתי באותו הרגע אבל שוכחים ממני. אני עברתי חרם קשה ומאז אני גם חוששת לדבר עם אנשים

אני גם עברתי חרם ולא פעם אחת...

גם לי אין

אם את עוד במסגרת יש לך אפשרות להכיר אנשים פנים מול פנים שזה הרבה יותר קל.
אני ממש מבינה מה שאת מרגישה אבל אני יודעת שהכל יסתדר

שואל השאלה:
הלוואי וכולם היו יכולים להיות חברים

שואל השאלה:
אני בצבא ושם בכלל מתנהגים אליי מזעזע

אז תנסי גם לדבר אחרי זה. אחרי הפגישה (לא בצורה חופרת) תשלחי הודעות מדי פעם. לא בהכרח של "בואו ניפגש" אלא רק כדי שייזכרו אותך. ולאט לאט המפגשים יבואו לבד.
אני לא אומר את זה מניסיון. אני בדיוק ההפך ממך. אני עם חרדה חברתית ולא כיף לי עם חברים שלי. בכלל.
אבל אני בטוח שאת מדהימה. ואני כאן אם תרצי לפנות אליי בפרטי.

שואל השאלה:
יש לי חרדה חברתית גם מאז מה שעברתי קשה לי לפנות לאנשים קשה לי לדבר איתם בטלפון ובכללי אני חושבת שהם שופטים אותי ואני פשוט צריכה להתמודד עם בדידות כל הזמן

אני יכול להגיד לך "יהיה בסדר" או "הכל טוב" אבל זה מילים שלא אומרות כלום.
מה שאני כן יכול לומר לך זה: תישארי חזקה, ותעשי הכל כדי לדבר עם מי שאת רוצה.
גם אם זה קשה זה החיים. ולא תמיד הם מושלמים.
אבל אתה תמיד שולט באיך שאתה רואה אותם ואיך אתה מגיב אליהם. תעשי הכל כדי ליצור חברויות. כי באמת את חייבת. שומעים את זה עלייך

אוף גם לי היה ממש קשה בצבא אני מבינה אותך
קשה לי ממש חברתית בגלל חרדה ודיכאון אז אני מרגישה לבד רצח אבל אני מנסה לחשוב חיובי, אני ממליצה גם לך כי הכל מתחיל מבפנים
אם את רוצה סתם לדבר אני כאן:)

לאף אחד לא באמת אכפת ממישהו, נראלי
את מוזמנת לכתוב לי