אני לא מצליחה להחליט אם להיפרד ממנו או לא וזה קורע אותי מבפנים

אנחנו ביחד שנתיים. שנתיים מלאות מאז גיל 14 כשהוא היה נראה לי כמו הבחור המושלם אבל השנתיים האלה לא היו כלכך מושלמות, הן היו מלאות עד אפס מקום גם באהבה ובצחוק בלתי פוסק ובהרגשה מדהימה שהוא האחד בישבילי אבל גם מלאות בכעס עצמי שלי עליי ובהרגשה שהוא פשוט לא מבין אותי ואת הרגשות שלי.
הוא בחור באמת מדהים בצורה יוצאת מן הכלל אבל הוא לא בחור שמבין רגשות ואני הכי רגישה בעולם הזה, וגם קנאית והוא פמיניסט דגול הוא לא עושה הפרדה בין גבר לאישה בחברויות אפלטוניות והוא לא קולט כשזה לא לגמרי אפלטוני(לא מהצד שלו כמובן) ואז הוא כועס עליי על זה שאני לא מרגישה בנוח וזה קרה כבר שלוש פעמים בכל השנתיים האלה.
אני לא מסוגלת לשחרר, ואני לא יכולה להיכנס עכשיו לתקופת אחרי פרידה אני בי"א בגרויות פרויקטים של המגמה, חברים וכזה דיכאון ממש לא בא בחשבון עכשיו.
הוא כל כך טוב בישבילי אבל הוא גם כל כך רע לי.
מה אני יכולה לעשות???
אני לא רוצה לאבד אותו הוא כל הלב שלי וכל החיים שלי לאבד אותו זה חד משמעית לאבד את עצמי ואת האחד והיחיד שמקשיב לי ומכיל אותי אבל זה כל כך קשה...
אגב אני כותבת את זה בדמעות מה אני עושה אני כל כך כל כך אוהבת אותו