אפשר לקבל עצה על המצב שלי? (שברון לב)

לפני 3 שבועות יצאתי עם מישהי מהשכבה שלי (י"ב) במשך שבוע, ובסוף היא דחתה אותי. אני יודע למה, לא הייתי במצב נפשי טוב, והראיתי צדדים לא טובים באופי שלי. למרות זאת, הרגשתי ממנה אמביוולנטיות ורציתי לדבר איתה על זה. רציתי פשוט להגיד סליחה שזה לא הסתדר או משהו כזה.

אבל אני במצב נפשי כל כך גרוע שלפני בערך שבועיים פגעתי בעצמי. אני מבין שאני לא נמצא כרגע במצב הנפשי המתאים להיות במערכת יחסים, והיא גם לא הייתה ממש ברורה לגבי הסיבה שהיא דחתה אותי,

אני חסר ביטחון, לא ממושמע, נמצא מאחור בלימודים ומנתח דברים יותר מדי. בכל מקרה, אני עדיין במצב נפשי לא טוב, אבל דבר אחד שאני מבין שאני צריך לעשות הוא לשחרר.

באמת מאוד התעניינתי בבחורה הזאת כשהיינו ביחד, אבל אני לא יודע אם היא אי פעם תרגיש אותו דבר כלפיי, וזה משהו שאני צריך ללמוד להתנתק ממנו. למרות שאני יודע שאני צריך לשחרר, אני עדיין מרגיש מאוד קשור אליה, וגם מקנא. זה כואב.

אני חושב שהיא מדברת עכשיו עם מישהו אחר, וזה מבאס. זה ממש פוגע לי בביטחון העצמי. הלוואי שהיא הייתה פוגשת אותי בתקופה מוקדמת יותר בחיים שלי, כשהייתי יותר יציב מבחינה נפשית, כי אולי אז היא הייתה מחבבת אותי.

אני גם לא באמת מעוניין באף אחת אחרת בבית הספר שלי, וחלק מהבנות צעירות מדי כי אני בי"ב. עדיין לא עיבדתי לגמרי את הרגשות שלי, ואני מרגיש שאם הייתי נכנס עכשיו למשהו עם מישהי אחרת, בסוף רק הייתי פוגע בה.

מה עצה אחת שהייתם נותנים לי כרגע?

משהו שאני יכול לעשות ברגע שאני חוזר הביתה מבית ספר כדי לשחרר ממנה יותר מהר, וגם כדי להשתפר מבחינה נפשית, להתחזק, אולי יום אחד להכיר אנשים חדשים.

איזה שירים כדאי לי לשמוע? איזה mindset כדאי לי לאמץ? מה לעשות? ומה לא לעשות?

איך אני יכול להקל על עצמי לשחרר ממנה?

אתם יכולים לספר לי על החוויות שלכם ואיך התגברתם על שברון לב? זה יעזור לי לקבל מוטיבציה.

ואיך אני יכול להתחיל להרגיש התלהבות לגבי העתיד? כרגע העתיד מרגיש לי די קודר, כאילו אין ממש משהו שמחכה לי בהמשך.

תודה שקראתם :)