לא יודעת מה לעשות כבר *פריקה*

לסגל לעצמך הרגלים לישון בשעה נורמלית לא להיות בטלפון לנסות לצאת להליכות להתאוורר .
לקום קצת לפני הבית ספר להתארגן בכיף ולבוא באווירה בסדר , לנסות להתרכז בשיעור ולהבין את החומר ולא להשתעמם

שואל השאלה:
אבל אין לי את הרצון הזה

להכריח את עצמך את גם ככה סובלת כרגע אז מה אכפת לך לנסות משהו אחר?

שואל השאלה:
ניסיתי לפני כל זה הייתי ילדה טובה
אבל וואלה לא יודעת מה שינה אותי אני עייפה מעצמי ונמאס לי מהכל

היי,
אני מתרשם שאת ילדה נבונה. כל הכבוד שבחרת לשתף ברשת את מצבך, כי זה לא מובן מאליו!
אני מבין שאת לא מוצאת את מקומך בבית הספר ומתעסקת בדברים אחרים. חשוב שתביני את המשמעות של התדרדרותך בלימודים, על המשך החיים הבוגרים שלך. כדי לקבל החלטה על המשך דרכך בבית הספר כדאי שתתייעצי עם בוגר אחראי שאת סומכת עליו כגון יועצת השכבה. אם תרצי לדבר באנונימיות עם נציג שיקשיב וינסה לעזור לך, תוכלי לפנות לאחת משלוש עמותות הבאות שמיועדות לצעירים:-
לער"ן-באופן אנונימי באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר-באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, בצ'אט אנונימי https://sahar.org.il
לעלם-באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-6786776, במייל:[email protected] או באינסטגרם ובטיקטוק elem.digital.

היי לך,
מהמלים שלך נשמע שאת חווה תשישות עמוקה וכאילו משהו בך כרגע פשוט מרוקן מאנרגיות.

יכול להיות שיש פער מאוד מתסכל ומכאיב בין הידיעה שאת מסוגלת ושהחומר עצמו לא בהכרח קשה לך, לבין חוסר היכולת לגייס כרגע כוחות ולהיות שם. יתכן שגם המעברים החוזרים בין בתי ספר מוסיפים תחושה של מבוי סתום, כאילו הדפוס הזה חוזר על עצמו ולא משנה לאן את מגיעה.

זה מרגיש כאילו המחשבות על שינה או עישון מגיעות אולי מתוך צורך למצוא שקט מהכבדות הזו, אולי אפילו לברוח ממנה...

אם מבינה אותך נכון, יש בך גם געגוע וכאב מול התחושה שאיבדת את אותה אנרגיה, שמחה והיפראקטיבית שאת זוכרת שהיו בך.

אולי תוכלי לחשוב על מישהו או מישהי בסביבתך הקרובה, שמכיר אותך מקרוב, בבית הספר או בסביבת הבית, שתוכלי לשתף בתחושות שלך...לפעמים עצם השיתוף יכול להקל ולו במעט על התחושות.

את מוזמנת גם לפנות לצ'אט באתר שלנו, זהו מרחב אנונימי ולא שיפוטי, שבו תוכלי לקיים שיחה אישית, על מה שעובר עלייך.
שלך,
מתנדבת סה"ר