איך להפסיק להיות האמא של החבורה?

תזכרי שאת לא אחראית עליהם ושהם אחראים לעצמם ולטעויות שלהם.

את מביעה פה צד אחד של "להיות אמא" - לדאוג, להיות שם, להיות בוגרת יותר וכו.
אבל בגלל שאת צעירה את מסתכלת רק על החובות, לא על הזכויות.
להיות אמא בהגדרה השלמה אומר שכמו אמא - צריך לעמוד על שלך, להיות רצינית, להיות מחושבת...

הכוונה היא שבגיל שלך? את לא יכולה ולא צריכה להיות אמא, גם בדברים הטובים וגם הרעים.

במקומך? הייתי לומד לאזן את האימהיות הזו, להיות יותר נערה.

שואל השאלה:
סליחה אם אני טיפה חופרת
מאז שאני קטנה תמיד אמרו שאני בוגרת מידי לגילי
ואז עכשיו אני דואגת לכולם אבל לא יכולה לבקשר עזרה
כאילו חברות שלי לא יודעות מה עובר עלי ההורים שלי לא יודעים אבל אני מרגישה שאני דואגת לכל העולם אבל סך הכל בא לי שיראו אותי כילדה ולא תמיד יותר בוגרת
גם בנראות נגיד בגיל 12 אמרו שאני נראת בת 17

את יכולה פשוט להפסיק הסיבה שזה קורה זה כי *את* מאפשרת את זה
אם אדם יבוא ויתן לי שטר 100 כל יום אני לא אבוא ואגיד לו "תפסיק אחי מה אתה בנק" אני פשוט אקח
אנשים מתנהגים אלייך איך שאת מסכימה להם להתנהג

שואל השאלה:
אבל אני לא רוצה לא להיות נחמדה או שיראה שלא אכפת לי

את חושבת שהם נחמדים? את חושבת שלהם אכפת? כן נכון... למרות שהם לא האמא של החבורה
כי לא צריך אחת את לא מארגנת טיול שנתי פשוט תפסיקי לאפשר יחס כזה
זה לא מעיד על חוסר נחמדות זה מעיד על גבול אישי את לחלוטין מביעה פה תסכול על זה אין שום סיבה שתסבלי בשקט זה בסדר להציב גבול ולהפסיק זה לא אומר להיות קרה זה פשוט אומר שאת לא האמא יותר