אני מרגישה ממש לבד בבית ספר

בכיתה אין לי ממש חברים ובשכבה יש לי אבל אני לא רואה אותם מלא, בשיעורים אני מרגישה כל כך לבד כאילו אני לא יכולה בכלל להיות עצמי
וזה ממש קשה כי אני כל הזמן בדריכות ובסוג של לחץ כזה או מנגנון הגנה שמנסה להגן עלי אבל בסוף רק מתיש אותי יותר.
מצד אחד אני מנסה להנות מהשנה האחרונה כי אומרים שזה לא חוזר ושאני אתגעגע, מצד שני אני באמת רוצה לסיים ולא לראות את הפרצופים של אף אחד יותר
לא של הילדה הפיקמי שכל הזמן צורחת ולא של הערסים והחיות בסרט או ההוא שיש לי קראש עליו מתחילת התיכון.
אני לא יודעת איך להפסיק להיות ככה ולהתחיל באמת להנות.. כי תכלס מה כבר נשאר לשנה הזאת
זה יגמר לפני שאני אשים לב
אפילו אם עכשיו זה מרגיש נצח