אני צריכה לפרוק

אני טובה ולא מראה שקשה לי אז לא חושבים בכלל שמשהו עובר עליי
אבל עברתי הרבה בחיים ורציתי להוכיח לעצמי שאני יכולה לבד
לשחק שאני בסדר
לבכות בלילה כשכולם ישנים
עברתי דברים שבנות בגילי לא עוברות
וזה הפך להיות פשוט האופי שלי
יש לי רצונות שנוגדים את הערכים שחונכתי עליהם
סיימתי תיכון כבר לפני שנתיים
אני ליטרלי לא עושה כלום
לא עובדת לא יוצאת מהבית
אני בדיכאון וכשבאלי לעשות משהו לא מעודדים ולא מרשים לי
כשאני אומרת לא מרשים אומרים תעשי מה שאת רוצה אבל לא נתומך
התמיכה הכי חשובה לי אבל מה לעשות שאלו הרצונות שלי
ואני לא רוצה לצער אף אחד אז אני לא אומרת כלום ולא עושה את מה שאני רוצה
נהייתי עצבנית ומתוסכלת
אני פחות נחמדה למשפחה אני יותר סגורה
יש בתוכי כעס לא מוסבר ואני מתאפקת לא לבכות כל הזמן
אני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ ונמאס לי
סליחה הייתי צריכה לפרוק