אני בזוגיות עם אחותה של החברה הכי טובה שלי כנסו.

אני בפנאוהבת בה אולי שנה
וזה התחיל לעבוד פתאום והתחלנו לצאת ובמשך חודשיים לא כלכך סיפרנו לה כי זה היה משהו שהוא לא ברור
אחרי חודש זה נהיה רציני וטז סיפרנו
והיא ככ כועסת בקושי מדברת איתי אבל אמרה שהיא ידעה אתזה במשך שלוש חודשים וידעה דאני הייתי מאוהבת בה
ואומרים דאני אגואיסטית
אבל למה אני אגואיסטית? כי אני בוחרת במה שעושה לי טוב? למה אני תמיד צאיכה לחשוב עליה ולהתחדב בה? כני במשך שנתיים מתחשבת בה בהכל בכמת מוותרת על דבירם כלכך גדולים בשבילה
ויש פה אהבה אהבה אמיתית משהו שאני רואה לכל החיים שלי למה אני צריכה לוותר על זה בגללה? למה אני אגואיסטית כי בחרתי בעצמי? ובמה שטוב לי? למה