למה אנשים לוקחים "זוגיות" בגיל העשרה ברצינות

כי יש אהבה?

הם לא מבינים את זה כי אין להם מודעות בגיל הזה עדיין (לחלקם אין מודעות גם בהמשך החיים)

מחזיקה ומצדיקה בתור נערה אני באמת רואה את זה כדבר קרינג' ולא יחזיק הרבה

שואל השאלה:
איזה אהבה בין ילדים בני 15 שניהם לא מפותחים לא רגשית ולא כלום

^^חחח אני מתה לגמרי

חחח אממ נכון,זה ברוב המקרים לא מחזיק אבל זה כנראה מספק צורך רגעי

סתם מחפשים תעסוקה ולהרגיש נאהבים וכמו כל העולם זה ממש נחמד,
אבל אני אישית גם לא חושבת שזה נכון וזה סתם הורס לעתיד ולא נשאר בכלל...

היי, אני יכולה להבין מאיפה את באה.
לרוב זוגיות בגיל העשרה היא לא זוגיות רצינית אבל את גם עושה כאן הכללה.

אני כרגע בת 17, אני כבר נמצאת בזוגיות שנה וחצי, זוגיות טובה.

אי אפשר להשוות ילדה בת 12 לבין נערה בת 18. וסתם לצורך העניין בבית הספר לפעמים אנחנו הרבה ביחד, ולפעמים רוב היום כל אחד עם החברים שלו, ההתנהגות של בקושי רוצים להגיד שלום אחד לשני מתוך מבוכה קוראת לדעתי יותר בגילאים של כיתות ז' עד ט', יותר לכיוון היסודי חטיבה.
אני מכירה כאלו שהם בזוגיות מהתיכון וכבר כמה שנים ביחד וכבר הם בצבא.

אני לוקחת את הזוגיות שלי ברצינות כי זוגיות בוגרת, אנחנו מקשיבים אחד לשניה, מדברים פתוח, תומכים אחד בשניה, לא חסר.

בגיל ההתבגרות לרוב תמיד סקרנים ומתחילים להיחשף לתכנים שלא נחשפנו להם בתור ילדים כמו למשל זוגיות וכשהסקרנות גוברת ויש פרץ של רגשות אז מתחילות להיות חברויות בגילאים כאלו.

אני משתפת כאן את הדעה שלי, וזה נושא שכל בן אדם אחד יגיד לך משהו אחר. יש כאלה שיהיו ממש בעד ויש כאלה שיהיו ממש נגד.