כנסו דחוף

לפני 3 שנים, בכיתה ז', הייתה לי מחנכת שהרגשתי שהיא ממש לא אוהבת אותי. היא הייתה מסכסכת ביני לבין חברות שלי ואומרת להן שאני רק מדרדרת אותן. כשהייתי עם חברה שלי, היא הייתה אומרת לה בוקר טוב, מחבקת אותה ומתייחסת אליה בחום, ואותי כמעט לא הייתה מתייחסת.
כמה ימים אחרי שהתחלתי ללמוד אצלה, היא אמרה לי לקחת ספר מהמזכירות. כשלא היה לי ספר היא אמרה: "אמרתי לך לקחת ספר, עכשיו אין לך ספר? בעיה שלך." הדבר היחיד שהיא כן עשתה איתי היה פרטני בקבוצה קטנה.
היה גם מקרה שחברה שלי הלכה, ואני התקשרתי אליה ואמרתי לה שכדאי לה לחזור כי המורה תכעס. איכשהו המורה גילתה על זה ואמרה לי: "תקשיבי לי טוב, את לא תאיימי עליה בשום פנים ואופן. אם אני מתקשרת ל מש***, הם יעצרו אותך." אחרי המקרה הזה לא דיברתי איתה במשך בערך 3 חודשים.
אחר כך התחלף לי המחנך ושמו אותי שוב בקבוצה שלה. אני פשוט לא דיברתי איתה ולא התייחסתי אליה. היא שמה לב לזה ושאלה את המחנך שלי למה אני לא מדברת איתה. היו גם הרבה פעמים שהיא הייתה צועקת עליי ומאשימה אותי, ואני הייתי אומרת לה: "את כל הזמן מאשימה אותי." אפילו אמא שלי שלחה הודעות למחנך שלי בגלל הדברים האלה.
אבל בהמשך היה מקרה שילד הציק לי ממש, ואני פשוט שתקתי. הפעם היא דווקא לא האשימה אותי, אלא הייתה עוזרת לי , וגם אחר כך מתעצבנת עלי ומציקה לי
בסוף כיתה ט' היא ראתה אותי רוקדת על הבמה. בבוקר היא ניגשה אליי ואמרה: "איזה יפה רקדת, מהממת, כל הכבוד לך." היא אפילו אמרה למורה אחרת: "הנה, גילינו שיש לה כישרון." כמה פעמים היא באה אליי, החמיאה לי ואיחלה לי בהצלחה

מה לדעתכם גרם לה להתנהג אליי בהתחלה בצורה כל