למה אימהות נוטות לאהוב יותר את הבנים?

אני מרגישה שאימא שלי תמיד דואגת רק לאחים שלי.
היא לא שואלת אותי אם אכלתי או מה עשיתי היום,
וזה מרגיש כאילו ממש לא אכפת לה ממני. לעומת זאת, כשזה מגיע אליהם היא תעשה הכל בשבילם. היא תבשל להם, תקנה להם ותזמין להם כל מה שהם רוצים. לפעמים היא מצרפת אותי ומזמינה גם לי, אבל ההרגשה היא שהיא עושה את זה רק "כדי לצאת ידי חובה" ולהראות כאילו אכפת לה.
מה שהכי כואב לי זה הגיבוי האוטומטי שהם מקבלים. היא מסוגלת לריב איתי ולצעוק עליי בשבילם, אפילו במצבים שהם אלו שהתחילו את המריבה. היא תמיד תגן עליהם, לא משנה מה.
אני פשוט לא מבינה למה זה קורה? למה יש את האפליה הזו?
האם יש פה בנות שחוו או חוות את זה גם בבית שלהן? אשמח לשמוע איך אתן מתמודדות.